עדו הכט

לפי כמות הכוחות נראה, שההתקפה על קייב היא המאמץ העיקרי של צבא רוסיה, וההתקפה על חרקוב במקום שני. אולם, יש להתחשב באפשרות שזאת הטעיה; והמטרה הרוסית האמיתית אינה לכבוש ערים גדולות מאד אלה, אלא למשוך אליהן את תשומת הלב של האוקראינים, בעוד המאמץ העיקרי הרוסי האמיתי מוכוון לעבר חוף הים השחור ואודסה. 

בפני האוקראינים עומדות מספר החלטות חשובות. המדינית היא, עד כמה הם מוכנים שהמלחמה תמשך, הערים תיכתשנה; והם ימשיכו לאבד שטח וכמובן נפגעים רבים, בתקווה שאפשר יהיה להפוך את הקערה ולאלץ את הרוסים להתגמש יותר במשא והמתן?

הפרסומים השונים בעיקר מהדהדים את הכישלונות הטקטיים והטכנו-טקטיים של הרוסים. אבל, כנראה שכוחות רוסיים אחרים מצליחים – ומוצאים דרכים העוקפות את מערכי ההגנה האוקראינים; כך שבסופו של דבר, כל כוח אוקראיני – שמצליח לבלום כוח רוסי – מגלה שכוח רוסי אחר עבר אותו; וכעת, מאיים לנתק אותו ממקורות האספקה שלו. החיסרון הטקטי של השיטה מעניק לרוסים יתרון מערכתי.