הנזק המדיני בעקבות פרשת נעמה יששכר. הוא כבד ביותר ונראה כי הציבור הרחב אינו מודע לו. הפוליטיקאים כן, אבל הם נהגים כדרכם...

המדינה אמורה לגלות מאמץ נחוש לשחרר כל אזרח ישראלי, גם אם אינו דמות מופת, מן המצוקה שבה הוא נמצא, בשבי או בכלא. אחריות וסולידריות הן מידות מופתיות...

בג'ודו משתמשים בתנועת ובזרימת היריב, על מנת להוציא אותו משיווי משקלו ולהפיל אותו לרצפה... מי שהפיק את פסטיבל נעמה לצרכים פוליטיים; והעלה את אמא שלה על הבמה לפגוש את ולדימיר פוטין, הפך את עצמו לסחיט ואת מחירה של נעמה לקצת יותר גבוה...

פוטין לא מלווה... הוא מוכר בריבית גבוהה. את המחיר על שחרור באומל שילמנו רק השבוע. בעבור שחרורה של נעמה יששכר ישראל תאלץ לשלם במטבע אסטרטגי, שטבעו יתברר במועד מאוחר יותר...

את האינטרסים של פוטין אני מבין. אבל, למה ה'צרצרים' משתפים איתו פעולה? כמו ברומן משובח - שבו הדרמה מגיעה לשיאה לפני הסוף הטוב - בנו צרצרינו את דרמת בית המשפט הרוסי כאילו שהתוצאה לא הייתה ידועה מראש. כך, נבנה המסד למערכה האחרונה של פרשת יששכר, שתחזיר את נעמה לחיקנו, ותהפוך את ולדימיר פוטין לגיבור ישראלי... והאיראנים? והחיזבאללה? לעזאזל איתם. העיקר שנרוויח עוד סיפור טוב בתקשורת!

נעמה יששכר הועמדה לדין, מלכתחילה, בעברה של החזקת סם שלא כחוק. זו העברה המתאימה לנסיבות. בית המשפט הרשיע אותה בעברה של סחר בסמים. כל קנה מידה משפטי נורמלי מלמד כי לא ניתן להרשיע בעברת סחר כאשר אין קונה ומוכר. זה מהותו של הסחר. הסמים נתפסו בשדה התעופה לפני שהיא נכנסה למוסקבה. איפה הקונה? היכן הראיות לסחר?