האם מישהו סבור שאחראית המוקד זיהתה חטיפה וברוע לב החליטה שלא להפעיל את המערכות? מישהו קיבל סמכות לקבל החלטה. מרגע שנותנים לו לקבל החלטה, חייבים לתת לו לו את הזכות לטעות!

[הצילום: תמונת מסך משידורי נענע 10] [להורדת העבודה המלאה לחץ: אילן מור – שילוביות במשטרת ישראל] המונח שילוביות (Jointness) הוא מונח צבאי חדש יחסית, שנטבע במשרד ההגנה האמריקני במחצית השנייה של המאה הקודמת (מרכז המידע של השגרירות האמריקנית, 2006). במהותו, דומה מאוד מושג זה למושג שיתוף פעולה (רזי ויחזקאלי, 2007ב'). רמת השילוביות – הפנימית והחיצונית –…

באפריל 2013 ראתה אור עבודת התזה של שלומי נגר, בחוג ללימודי ארץ ישראל, הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת חיפה. העבודה סוקרת את תהליך הקמת המשטרה העירונית בירושלים, כחלק מההכנות לבינאום העיר, עד שנטמעה במשטרת ישראל. העבודה חוקרת את הקמתה ופעילותה של משטרת ירושלים מסיום שלטון המנדט בארץ-ישראל והקמת מדינת ישראל ועד הכרזת ירושלים כשטח צבאי כבוש על ידי מדינת ישראל והחלת סמכותה על שטחים אלו. תקופה זו נקראת תקופת המעבר, שתחילתה ב- 15 במאי 1948, וסיומה ב- 3 באוגוסט 1948.

הצעת החוק לתיקון פקודת המשטרה (תיקון – התאגדות שוטרים) מחד גיסא, והצטרפות מערך הכבאים המאוגד למשרד לביטחון הפנים מאידך גיסא, הינם הזדמנות פז לקיים הערכת מצב ברמת המשרד על שינוי פאזה בנוגע למאבק על שכר אנשי הארגונים הכפופים למשרד. תמיכה של המשרד בהתאגדות עובדיו (גם אם בהגבלה של מניעת שביתות ובוררות חובה), במציאות יחסי העבודה בישראל שבה 'רק החזק לוקח', יכולה להיות קפיצת מדרגה בדרך לשיפור תנאי השירות של מערך ביטחון הפנים כולו...

כמו שהישראלי הממוצע אוהב את הטלפון הסלולרי שלו ושונא את חברות הסלולר, כך אוהבת התקשורת את הדרמה והאקשן שמספקת לה המשטרה בזמן אמת; ושונאת את המחיר שהיא משלמת על כך; ואילו המשטרה אוהבת את החמימות הנעימה שבפרסום וביחסי הציבור ושונאת את השטחיות שבה היא נמדדת על ידי התקשורת ואת הכוויות הנגרמות לעיתים כתוצאה מקרבת יתר לאש.

מזה יותר מעשור לוחצים רוב המומחים להעביר את תחום העורף מצה"ל לאחריות המשרד לביטחון הפנים. באביב 2007 נדמה היה לרגע שנפל דבר. לאחר שגם "המועצה לביטחון לאומי" המליצה ברוח זו, הועבר הנושא להחלטת ראש הממשלה דאז, אהוד אולמרט, שנמנע מלשנות את המצב. מכך ניתן להפיק שני לקחים עיקריים: האחד, שהמלצות מומחים רחוקות מלהוות ערובה ליישום בשטח; והשני, שלא כל מה שהמומחים ממליצים הוא תמיד נכון וישים לביצוע...

בפוסט זה נתחקה אחר שורשיה של בעיית המנהיגות, המאתגרת את משטרת ישראל, ונאיר חלק מהסיבות לכך. שני העשורים האחרונים היו עשורים קריטיים למשטרה. בשניהם עמדו בפניה אתגרים יוצאי דופן – איומים המערערים על הרלוונטיות שלה ועל האפקטיביות שלה. זאת, בצד הזדמנויות, שעשויות לאפשר לה להפוך לאחד מגופי הביטחון הלאומי הנחשבים והמובילים בישראל. האם קברניטי המשטרה עמדו בהם בכבוד?

גורמים במשטרה פותחים תיקי שווא, ומנפחים באופן מלאכותי נתונים סטטיסטיים, על-מנת להציג 'פיענוחים' והצלחות, במטרה לעמוד ביעדים שהציבו בפניהם ושמציבה בפניהם מערכת הערכת היחידות "המנה"ל".

ספרות המקצועית רואה בדרך כלל בקפיצת מדרגה (Quantum Leap) טכנולוגית ובשינוי ארגוני המתרחש בעקבותיה בטווח הקצר, זרז לשינויים ארגוניים משמעותיים יותר בארגון בטווח הארוך. אולם, ישנם גם מצבים הפוכים – שהצלחה בשינוי הראשון בטווח הקצר מחלישה את התנאים ליצירת שינוים מהותיים יותר בעתיד...