האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
בגיהינום הביורוקרטי המאפיין את מדינת ישראל, הקמת מפקדה נוספת עם רמטכ"ל/מפכ"ל נוסף, ואלופים/ניצבים וחצרות מלכות, רק תטביע אותנו בביצה שממנה אנחנו צריכים להיחלץ. הגענו לכאן בגלל האימפוטנציה הקשה של צה"ל והתנהגותו השערורייתית בפריפריה; ובגלל קוצר ידה של המשטרה וריקבונה הפנימי הקשה. איך עוד ביורוקרטיה תפתור זאת?
כמו שועל – שנלכד באורותיו של רכב בלילה על הכביש – קפאה משטרת ישראל במקומה, נשכבה על הכביש, ונתנה לגיא לרר ולמערכת 'הצינור' לדרוס אותה…
ציפיות לשינוי דרמטי במשטרה יש בעשור האחרון מכל מפכ"ל; אבל השינוי המיוחל לא מגיע. למה?
בהסכם השכר עם האוצר, פיקוד המשטרה בחר להציל את עצמו (את תנאי הניצבים ותתי הניצבים) ולבגוד במשטרה ובשוטרים. התוצאה היא שהוא הקריס על ראשו, את המבנה כולו… פרויקט המסכה של גיא לרר הוא רק הסימפטום הראשון!
מפקד משטרתי מהמעלה הראשונה: האיש שהוביל את מרחב ירושלים במהלך האינתיפאדה הראשונה – ניצב יוסף יהודאי ז״ל…
ריסקתם וטחנתם את המשטרה עד דק. נתתם את הרחובות במתנה למנוולים עבריינים, מתפרעי נהיגה, אלימים, גנבים, שודדים, אנסים, סוחרי סמים, ורוצחים, שעושים מה שהם רוצים ולא רואים את המשטרה ממטר.
סוגיית ענידת תגי שם ע"י שוטרים, הוא נושא חשוב, בשנים האחרונות, בשיטור בחברה דמוקרטית, שהועלה לסדר היום הציבורי מהסיבות הלא נכונות, וראוי לדיון ציבורי מעמיק…
במזרח התיכון בזים למי שאיננו שומר על כבודו… מאז אוקטובר 2000, החלו הפלסטינים תושבי ישראל לרחוש בוז ולעג למגזר היהודי ולמוסדותיהם הריבוניים. בתפיסתם, המדינה היהודית מתפוררת וקורסת לתוך עצמה. הם צודקים! לאט לאט החוצפה גברה, וזו רק ההתחלה!
למשטרת ישראל יש קוד אתי, אבל הוא נועד לקישוט בלבד. מעין עלה תאנה, שמסתיר את הקוד האמיתי שלפיו מתנהלים הדברים: הקוד של תרבות השוטרים. לפניכם, עשרת הסעיפים העיקריים של הקוד הזה…
הרומן החדש של שלמה בלישה, 'הפרטיה הגדולה' עוסק במלחמות האגו בין שתי יחידות מרכזיות (ימ"רים); שגם בהן, החוק והנוהל אינם רלוונטיים; והיריב איננו העבריין, אלא היחידה האחרת, שמתמודדת מולה על תפיסות סמים; על כתבות מפרגנות בתקשורת; ועל תעודות הצטיינות…
