התפיסה של: 'אנחנו לוחמים!' היא אחד מסעיפי קוד ההתנהגות של תרבות השוטרים במדינות רבות בעולם, וגם בישראל. השוטרים תופסים עצמם כ"לוחמים" נגד כוחות אפלים המאיימים על החברה. במלחמה הזו לא ניתן לסמוך על איש, מלבד הם עצמם - גם לא על מתנדבי המשטרה (המשמעות הנגזרת היא שכל מי שאוכפים נגדו נתפס כאויב, שכל האמצעים כשרים כדי להביסו...)...
חמאס גא"פ וחיזבאללה הן חלק ממערך איראני - רחב, ארוך טווח וסבלני מאוד - להשמדת מדינת ישראל; ואנו נמצאים על מסלול התנגשות אסטרטגי
כולל. כדאי שנתחיל להתייחס לארגונים הנ"ל ופעולותיהם ככאלה.
המלחמה היא ממלכת אי הוודאות; ומעבר להרס המובטח לשני הצדדים, בכלל לא ברור מי מהצדדים ירוויח ממנה.
ישראל מצויה ב'בלבלה' ציבורית, פוליטית ומנהלית עצומה; והמשבר - קשה ככל שיהיה - עשוי עוד להוציא אותה לתקופה חדשה, כשהיא מאוחדת יותר, ומבינה טוב יותר את אתגריה... או שלא.
מאות נהגי משאיות ערבים לא התייצבו לעבודתם במבצע שומר החומות. על רקע זה מישהו חושב שיהיו לצה"ל הנהגים הדרושים לו בעת מלחמה? האם הפיקוד הבכיר של צה״ל והדרג המדיני, בנו על ניסים?
גם בתוך חברה יש 'חיידקים אנושיים'. אלה נביאי השקר של האומה... כאלה, המפזרים רעלנים. הם זורים חול בעיני הציבור, ומנסים לגרום להדחקה ולהכחשה מפני סכנות וודאיות. הם משתמשים בכל דרך נלוזה כדי להשמיץ את המתריעים בשער...
הנה לנו שוב הפרדוקס של מערכת מורכבת; והפעם בהקשר המלחמה: מצד אחד, המלחמה היא מקור להרס ולחורבן; ו'שורפת' משאבים; ומצד שני היא מרעננת מערכות; מונעת התנוונות ויוצרת תנופת פיתוח טכנולוגי אדירה…
