מדינה פלסטינית

מאמצי מועצת יש"ע – שהתמקדו בשנים האחרונות בעיקר לגורמי השפעה בארה"ב – חייבים לפנות בשפה מתאימה אל הציבור הישראלי, לא רק בהסברת האיום הביטחוני אלא גם בהדגשת הפוטנציאל המצוי ביישובי יו"ש להורדת מחירי הדירות ולאיכות חיים מחוץ לצפיפות ההולכת וגוברת בערי גוש דן. 

ממשלת ישראל מחויבת לגיבוש תפיסה כוללת מותאמת לאיום העיקרי הטמון במגמה הבינלאומית להקמת מדינה פלסטינית. זה איום קיומי על מדינת ישראל, לא פחות מסוכן מהגרעין האיראני ונדרשת תכנית לסיכולו. יש לכך השלכות לתוכנית פעולה מקיפה בכל הממדים המדיני, הביטחוני, וההתיישבותי. במבט הזה, הטרור הפלסטיני העלול להתעצם ביו"ש, צריך לפגוש תפיסה ישראלית כוללת להתנהלותה במרחבי יו"ש מותאמת להקשר האסטרטגי המתחדש.

לחששות ולהסתייגויות בחוגי הימין יש מקום, במיוחד לנוכח הציפיה הבינלאומית לקידום המדינה הפלסטינית. אכן בסוגיה זו מדינת ישראל ניצבת בפתחו של מאבק חדש על עתידה בירושלים ובמרחבי יו"ש והבקעה. בוודאי היה מוטב לסיים את המלחמה כאשר רעיון שתי המדינות מושלך לפח האשפה של ההיסטוריה. אלא שתהליך גאולת ישראל היה נתון מראשיתו במאבק וכך ימשיך הלאה.

ליוזמת האו"ם, על הכרה במדינה פלסטינית, אין סיכוי להתממש. אבל היא בהחלט עלולה להציף סנקציות ומגבלות, שיקשו על מדינת ישראל בכל התחומים. במציאות הזו תידרש עמידה מלוכדת ואיתנה של רוב ישראלי מובהק, אלא שלא ברור למי בהנהגה הישראלית היכולת לגבש לנוכח האתגר הלאומי את התודעה הנכונה.

לקראת ראש השנה הבא עלינו לטובה, צפויה מדינת ישראל 'לחטוף' צונמי בינלאומי שיבוא עם תביעת האו"ם להקמת מדינה פלסטינית. על פי המתווה המוצע זו תהיה מדינה בגבולות 67 ובירתה בירושלים. על מנת להתמודד נכון עם האתגר, יש לחתור לעמדה משותפת רחבת הסכמה, בין תומכי הימין לבין הציבור הגדול המצוי במרכז המפה הפוליטית.

בחודש הבא עם הדיון במליאת האו"ם להכרה במדינה פלסטינית, מדינת ישראל עלולה לפגוש צונמי בינלאומי עם אפשרות לסנקציות. על החברה היהודית להבין, כי לא זו בלבד שעקרונות יצחק רבין לאוסלו נמחקו בידי ממשיכיו, אלא שבעשורים שחלפו העולם השתנה ונמוגו כל התנאים והנחות היסוד עליהן העז רבין לקחת את סיכוני הסכם אוסלו. הבירור הגדול הוא ביננו: מה החלום שלנו? מדובר במאבק על ירושלים – מאבק  על זהות קיומנו.  

מתקפת הרחפנים האוקראינית נגד מטרות אסטרטגיות בעומק רוסיה, תילמד לדורות כציון דרך בהיסטוריה הצבאית. בהתקפת פתע על שדה תעופה בו חנו מפציצים אסטרטגיים ובהתקפה על נמל בו עוגנות צוללות גרעיניות, השיגו האוקראינים תוצאה משמעותית באמצעי לחימה יצירתיים אך זולים ופשוטים. דווקא הצבאות האסייתיים בהם סין, רוסיה וצפון קוריאה, מתאימים יותר ובשלים יותר מבחינה תרבותית להסתגלות ולמיצוי ההשתנות הנדרשת בשדה הקרב המשתנה.

האיום בלחץ בינלאומי להקמת מדינה פלסטינית, הולך וצובר בימים אלה תנופה מחודשת. בישראל עדיין נוטים להתכחש למשמעות האיום. אבל, מקדמי התהליך ביניהם פעילים ישראלים מוכרים, מאמינים כי בגיבוש התוכנית בתמיכה בינלאומית רחבה, החברה הישראלית היגעה ממלחמה ממושכת, לא תוכל לדחות בשורה אזורית למזרח תיכון בטוח יותר, עם הזדמנויות כלכליות חדשות. אל פני האיום הזה חייבים להרים משקפת.

מנחם בגין טעה בהערכתו כי מצרים תסתפק בסיני, ותתעלם מהתחייבותו בסוגיה הפלסטינית. באופן דומה, ראוי להפנים כי גם היענות ישראלית לתביעה הסעודית לקידום פתרון שתי המדינות, לא תוכל להסתפק בהכרזה שאינה מחייבת. אחרי ה- 7/10, נוצרה הסכמה לאומית רחבה לדחיית כל יישום מדינה פלסטינית בקו גבול צמוד לכפר סבא כביש 6. ישראל יכולה להסכים למתווה רבין, שבו ירושלים נשארת מאוחדת, הירדן הוא גבולנו המזרחי, והרשות הפלסטינית לא תהיה מדינה.