כבוד

אויבי ישראל בכל הזירות מתכוננים למלחמה לאין קץ. הם יודעים כי חיילי צה"ל יכולים לנצח בקרבות מקומיים, אבל במתווה הכוחות האזורי העומד לרשותם – מזירות הגבול עד לעומק עיראק – הם בוטחים ביכולתם, למנוע ממדינת ישראל את היכולת להביא את המלחמה לידי סיום רצוי, שמשיב לה את הכבוד הריבוני ואת הביטחון הקיומי. לכן, נדרש סיפור חדש של מאמץ לאומי לקיום משגשג הנתון ללא פתרון, תחת איום מלחמה פעיל ומתמיד. הסתגלות זו משמעה, שמדינת ישראל נדרשת להתחיל מחדש את סיפור הקמתה ועצמאותה.

תקציר: כבוד במזרח הוא עניין של חיים ומוות (רצח על כבוד המשפחה למשל). זאת, בניגוד לתרבות המערב, שבה אנשים לא אוהבים את עניין ה"כבוד", ובזים למי שרודף אחריו… ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות כבוד, כבוד לאומי והשלכותיהם, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

ביולי 2025, שוב היינו עדים להשפלה התורנית של ישראל ע"י ירדן, כשנבחרת הנוער שלה בכדורסל סרבה לשחק נגד נבחרת ישראל באליפות העולם בשווייץ. במזרח התיכון, מי שאינו שומר על כבודו אינו ראוי לכבוד. ישראל מקבעת בהתנהגותה את האמונה הערבית, שהיהודים הם בני חסות / 'דימי', שחייבים לשלם למוסלמים מס, להתרפס בפניהם ולהתבזות מולם, כדי שיוכלו לחיות כאן.

תקציר: אין הגדרה ממצה יותר ליחסי ישראל ירדן מביזיון ישראלי מתמשך; ובמזרח התיכון, גורם שאיננו שומר על כבודו הלאומי איננו ראוי לכבוד. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות יחסי ישראל-ירדן והשלכותיהם, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה…

האם לא הגיע הזמן להבין שבמזרח התיכון, בזים למי שאינו שומר על כבודו; ושכבוד פה הוא ערך לאומי? אנחנו הפטרון האחרון של המשטר ההאשמי; שיורק שוב ושוב בפרצופנו. ובתמורה? אנחנו נותנים למשטר הגנה אולטימטיבית לקיומו; ועוד ועוד מים בחינם!

היהודים אינם מבינים את תרבותו של האזור שבו הם חיים; ולא מתייעצים עם מזרחנים ומביני דבר, לפני שהם פועלים. נדמה להם שבני האזור חושבים כמונו ורוצים אותם דברים כמונו. לכן, ישראל לא לומדת כלום. היא ממשיכה לשלם על יריקות בפרצופה, והופכת לבדיחה בשכונה הזו שבה אנו חיים…

מדיניות נכונה של מערכת האכיפה, שתתמקד בחוויית מאסר – שביסודה שמירה על כבוד האדם, חירותו וזכויותיו – תשפר את איכות החיים של האסיר, את נכונותו לעבור תהליך שינוי, לקבל את כללי ההתנהגות של החברה ולהימנע מפשיעה. היא תחזק את יכולת האסירים לתרגל יותר אוטונומיה וקבלת החלטות, לחוות את החופש הפנימי, ובכך, להבנות את היכולות להשתלב בחברה מחדש, תוך שמירה על החוקים והכללים השוררים בה.

אם מישהו נזקק להוכחה, שישראל איננה מבינה את כללי המשחק ב'שכונה' שבה היא חיה, הרי הלוויית שמעון פרס באוקטובר 2016, יכולה לשמש מקרה בוחן מצוין לכך…