האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
אני, שמעדיף כאמור לספר ביציאת מצרים, זוכר גם זוכר שהאנושות מלאה באנשים קטנים, שחושבים שאת מורכבותם של החיים אפשר לנהל באמצעות כלל אחד חד וחלק, שלפניו הכל כאוס, ואחריו הכל סדר, כי סדר, מה לעשות, יש רק בפסח, וגם הסדר הזה מסודר באמת, רק כאשר מאפשרים לו להיות אנושי, כלומר מעט מבולגן, ובעיקר מאוהב בסיפורים, ואין כמו סיפור יציאת מצרים. סיפור שהיה, סיפור שהווה, סיפור שיהיה…
סיפור יציאת מצרים משקף תמונת עבר, שעוצבה במשך תקופה ארוכה; לאחר שגרעין הסיפור נחרת בזיכרון הקולקטיבי של עם ישראל. לאחר מכן, לאחר שהמקרא נערך באופן סופי במאה השביעית לפני הספירה, נוספו לו אלמנטים שונים, שלא כולם עולים בקנה אחת עם הממצאים הארכאולוגיים או המחקריים הידועים לנו כיום.
פָּרָשַׁת בֹּא היא פרשת השבוע השלישית בספר שמות. היא מתחילה בפרק י', פסוק א' ומסתיימת בפרק י"ג, פסוק ט"ז. בפרשה מסופר על מכת ארבה, מכת חושך ומכת בכורות ובהמשך מסופר על יציאת מצרים. המצוות העיקריות המופיעות בפרשה הן קורבן פסח, סיפור יציאת מצרים וקידוש בכורות…
בליל הסדר אנו לא רק מספרים היסטוריה, אנו הופכים אותה להווה; כי מי שזוכר מאין הוא בא, מחזיק בידיו את המצפן המדויק ביותר אל עבר עתידו. לקראת חג הפסח ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות הפסח, יציאת מצרים, משה וכדומה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה…
מה אנחנו חוגגים בעצם? אנחנו חוגגים אגדה. אשליה דתית ולאומית משותפת. וזה לא דבר כל-כך נורא. כל עם צריך מיתוסים מכוננים שילכדו אותו, אבל צריך גם לזכור שהם לא הרבה יותר מסיפורים מסוגננים. עדיף להתרכז פחות בתוכן של ההגדה – שמתארת סיפור מפוברק ברובו או כולו – ולהתרכז בשמחה המשותפת של המשפחות שנפגשות ביחד, אוכלות ביחד וחוגגות ביחד…
מאמר זה מביא את פרשת ישיבת בני ישראל במצרים ויציאתם משם, על פי המסורת האסלאמית. הקוראן מתאר זאת באופן נרחב ובהוספת פרטים משלו. בנוסף, מתוארת דמותו של משה בהערצה מופגנת וגדולה, כאחד המנהיגים החשובים עלי אדמות…
לסיפור עשר המכות – בפרשות וארא ובא – יש השפעה עמוקה ורבת חשיבוּת על ההיסטוריה של עם ישראל, הן בעיצוב התפיסה הדתית שלו והן במצוות רבות שהן זכר ליציאת מצרים (ציצית, תפילין, פסח ועוד) …
סיפור יציאת מצרים המובא לנו בפרשת וארא, ממחיש מושגים בסיסיים ב'תורת הכאוס', ומלמד אותנו כיצד השהיה במצב התודעתי הארגוני של סף הכאוס, מאפשרת למדינות ולארגונים הזדמנויות רבות שאינן קיימות במצב של סדר.
