בשעה שיהודי בגולת קישינייב עמד מול סכנת פוגרום, עמדה בפניו הברירה לקחת מזוודה ומעט כסף ולמלט נפשו למקום אחר. שם לא הייתה ליהודי מולדת. האם אפשר להתקיים בהיגיון כזה גם במקום שהוא מולדת? בהיבט הפרגמטי: ברגע שמסתמן לאויבינו כי אחיזתינו במרחב אכן כפופה לחשבונות התועלת, דרכם מוארת בתקוה גדולה.
ב-26 בפברואר 2015 פרסמה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עוד דינה זילבר, מסמך מרתק לעוסקים בסוגיות של משילות בעולם מורכב ודינאמי. המסמך (14 עמודים) נקרא: ככה (כבר) לא בונים חומה: צבר אנומליות בקשר שבין החטיבה להתיישבות לבין המדינה, והתיקון המחייב [ניתן להוריד את המסמך כאן]. הטיעון העיקרי של המסמך הוא שפעולת החטיבה אינה משקפת מבנה שלטוני העומד בקנה אחד עם עקרון שלטון החוק ועם נורמות המנהל הציבורי... דפוסים שהתאימו לתקופת המדינה שבדרך אינם יכולים להוסיף ולהתקיים עוד במתכונתם המקורית, במדינה שכבר עברה את תקופת התבגרותה והמתיימרת לפעול כמדינה מתוקנת", ולכן, עליה להחזיר את המנדט למדינה. האמנם?
[ספרו של האלוף גרשון הכהן: "מה לאומי בביטחון הלאומי" ראה אור ב- 2014 בהוצאה משרד הביטחון. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן] [להורדת סיקורת על הספר בכתב העת מערכות לחץ: סיקורת במערכות – פנחס יחזקאלי על ספרו של גרשון הכהן] השבוע ראה אור ספרו החדש של האלוף גרשון הכהן בעיתוי מעניין – ביום…
