גרשון הכהן

במבט אחראי הציג הרמטכ"ל ביום שישי כי המלחמה עלולה להיות ממושכת. בתנאים שנוצרו עד כה, ידה של ישראל על העליונה והמשך התקיפות באיראן מגדיל בכל יום את ההישגים המצטברים, אבל עדין אין בידיה של ישראל נתיב לסיום המלחמה.

המתקפה הישראלית באיראן אכן נראית כשעה גדולה בה נעמדה האומה הישראלית על רגליה. במבט הזה, במאבק נגד אויבים מוכווני אמונה, לשאלה באיזה צד נמצא ריבונו של עולם, יש משמעות מעשית אסטרטגית.

מה שסייע לרמטכ"ל אייל זמיר, להתמקד בהכנת המתקפה לאיראן ובמערכה בעזה, ולנהל במקביל את יתר המאמצים, הוא מתן גיבוי ויכולת מיצוי של חופש פעולה רחב למפקדי הפיקודים המרחביים, בעיקר בצפון ובמרכז. גם ההחלטה שלא למהר עם החלפת ראשי אגפים במטכ"ל – במיוחד ראש אגף המבצעים, שכבר סוכם לו מחליף – סייעה במאה הימים הראשונים, לניהול היציב של כלל זירות המלחמה.

תיוגו של האלוף דוד זיני כ'משיחי' היא הזדמנות לבחון את היפוך המשמעות שעברה המילה "משיחיות" בציבוריות הישראלית, מערך מכונן בקרב דור המייסדים, למילה טעונה ולמושג גנאי. זוהי 'מניפולציה סמנטית' מוצלחת שנעשתה בידי רודפי חזון שתי המדינות, שחוזרת ומתהפכת שוב למשמעותה המקורית לאחר אירועי ה-7 באוקטובר 2023. המאמר מנתח את התהליכים התרבותיים והפוליטיים שהובילו לשינויים אלו.

מתקפת הרחפנים האוקראינית נגד מטרות אסטרטגיות בעומק רוסיה, תילמד לדורות כציון דרך בהיסטוריה הצבאית. בהתקפת פתע על שדה תעופה בו חנו מפציצים אסטרטגיים ובהתקפה על נמל בו עוגנות צוללות גרעיניות, השיגו האוקראינים תוצאה משמעותית באמצעי לחימה יצירתיים אך זולים ופשוטים. דווקא הצבאות האסייתיים בהם סין, רוסיה וצפון קוריאה, מתאימים יותר ובשלים יותר מבחינה תרבותית להסתגלות ולמיצוי ההשתנות הנדרשת בשדה הקרב המשתנה.

בתחבולה תרבותית, חיברו חז"ל את ציון מתן תורה בלב חג השבועות, והם גם אלה שבחרו לשלב באותו היום את הקריאה במגילת רות. היה להם כנראה ענין בחיבור בין מעמד הר סיני לבין סיפור כליונה של משפחת אלימלך, שבשעת מצוקה נטשה אדמת אבות…

האלוף דוד זיני מביא עמו לתפקיד ראש השב"כ את כל מה שנדרש ממפקד: אינטואיציה קרבית, אומץ, מקצועיות, ובעיקר – יכולת נדירה להוביל מתוך ענווה. לא בכוח, לא בהטלת מורא, אלא מתוך נוכחות שמצמיחה מנהיגות. השאלה הגדולה כעת איננה האם הוא מוכשר – בזה אין ספק – אלא האם תינתן לו האפשרות לממש את הכישרון הזה בסביבה כה סוערת.

האיום בלחץ בינלאומי להקמת מדינה פלסטינית, הולך וצובר בימים אלה תנופה מחודשת. בישראל עדיין נוטים להתכחש למשמעות האיום. אבל, מקדמי התהליך ביניהם פעילים ישראלים מוכרים, מאמינים כי בגיבוש התוכנית בתמיכה בינלאומית רחבה, החברה הישראלית היגעה ממלחמה ממושכת, לא תוכל לדחות בשורה אזורית למזרח תיכון בטוח יותר, עם הזדמנויות כלכליות חדשות. אל פני האיום הזה חייבים להרים משקפת.

השיח הישראלי על משמעויות ביקור הנשיא טראמפ באזור, תוך "דילוג על ישראל", חולל בציבור חרדה. הדיווחים והפרשנויות הציגו את ממשלת ישראל כמערכת אסטרטגית כושלת שלא זיהתה במועד את התפנית אליה חתר הנשיא טראמפ במדיניותו במזרח התיכון. כתוצאה מכך לדעתם, הודרה ישראל אל  שולי התהליך האזורי. אלא שלמבט הביקורתי הזה ניתן להציע מבט פרשני חליפי שאמנם רחוק מלהבטיח לישראל את בשורת אחרית הימים,  ובכל זאת מסמן כיוון חיובי.