האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
במלחמות של תקופתנו, לאמירות שמאחורי הפעולות הצבאיות יש משמעות, לא פחות מהפעולה עצמה. מבחינה זו, דובר צה"ל הוא תפקיד מבצעי, וכך צריך לבין את הדוברות הזו. מטרתו לדאוג לכך, שבכל הנוגע לגבולנו הדרומי, החיכוך יישאר על אש קטנה בלי להידרדר לטלטלה כוללת.
"שלושה המה נפלאו ממני וארבעה לא ידעתים"… השלושה הראשונים נפלאים מאתנו: (1) דרך נשר בשמים. (2) דרך נחש עלי צור. (3) דרך אניה בלב ים. הרביעי, "דרך גבר בעלמה", נראה אמנם מפליא כיתר קודמיו, אבל חורג מהם במשהו שעושה אותו לא רק למפליא אלא גם לבלתי ניתן לידיעה.
מבחינה בינלאומית, דווקא לנוכח מגמת חבר הלאומים לפעול לסיום הקולוניאליזם האימפריאלי, אישור הצהרת בלפור היה צעד חריג בכל קנה מידה היסטורי. מאירוע זה, מהדהדת מלוא משמעות הכרתם של המעצמות בזכות היהודים לבית לאומי בארץ ישראל. בעצם המודעות המוצהרת של מנהיגי חבר הלאומים למצבם החריג של היהודים, שרובם לא היו באותה שעה בגדר "קהילות מקומיות", הזכאיות להגדרה עצמית מתוקף נוכחותם במרחב. הודגשה בכך משמעות זכותו המיוחדת של העם היהודי בארץ ישראל, למרות היעדרות רובו מן הארץ באותה העת.
הדיון שהתלווה להחלטת בג"צ האחרונה בעניין גיוס החרדים, התמקד בשתי שאלות מעשיות: השאלה הראשונה: האם צה"ל באמת זקוק לכולם? השאלה השנייה: האם שינוי בחוק באמת יכול להביא לגיוסם? מתוך היכרותי את צרכי צה"ל, ברור לי כי צה"ל אכן זקוק להם. אולם בחרתי להתמקד בסוגיה אחרת: בשאלה, מה מבטאת השאיפה לשוויון בנטל?
איום דמוגרפי אינו מפלצת – זו סוגיה בת פנים רבות הנתונות בידינו. השאלה, שוב, איננה מה כמה יולידו הפלסטינים, ואף לא כמה יולידו היהודים במרחב, אלא האופן שבו נעצב את המרחב העתידי. בהיבט זה הדיון, לצערי, טרם החל, ונביאי הדמוגרפיה מקשים עליו להתקיים.
איום הגדול יותר לקיומה של מדינת ישראל, אינו איום מליציות שיעיות בגבול רמת הגולן, גם לא איום הגרעין האיראני, הנושאים אופי צבאי פיזי גלוי, אלא זה הטמון במדינה פלסטינית במתווה תכנית קלינטון, המוביל לחלוקת ירושלים ולנסיגה לקוי 1967. הימנעות ממשלת נתניהו מבנייה בירושלים בשטחי מפתח כמו גבעת המטוס, בחיבור בין ירושלים המזרחית לשכונת בית צפפא, מבטאת הלכה למעשה, עד כמה למרות חילופי השלטון בבית הלבן, קווי המתאר להסדר ישראלי פלסטיני, ממשיכים לראות בחלוקת ירושלים הנחת יסוד להשגת הסדר…
לא נותרו בארץ ישראל יותר מאלפיים חקלאים יהודים פעילים, רובם עברו את גיל 60… "אם חקלאות כאן מולדת כאן" הכריז לפני למעלה ממאה שנה איש רחובות משה סמילנסקי (ראו תמונה משמאל). גם במערב אירופה מובן כיום כי חקלאות היא הרבה מעבר לעוד ענף יצור למטרות רווח כלכלי. כאשר גרביים מסין זולות יותר, ניתן להצדיק כלכלית סגירת מפעל טקסטיל, במאמץ להעמיד במקומו מפעל אחר רווחי יותר. לא כך הדבר בהוויה החקלאית…
כיהודי כמעט מתבולל הצליח קפקא לבטא את הממד המסתורי הבלתי ליניארי, בלתי ניתן לפירוש אנלוגי אנליטי הטמון ביסוד חכמת היהדות, במיוחד בתורת הנסתר. נקודת מבט זו על הדרך המומלצת לפירוש משלים, מבטיחה קריאות חדשות, בספר משלי. מכאן אפשר להתחיל לקרוא, לפרק ולהרכיב מחדש במסע לאין סוף תובנות חדשות…
את המתח בין השאיפה לכינונה של אומה מלוכדת, לבין שימור העושר הטמון במאפייני גיוון רב-תרבותיים, מומלץ לתפוס כיתרון מבורך. במתח מתמיד זה – המתקיים בעם ישראל מאז היווצרו – מצוי גם ייחודו, כפי שהיטיב להסביר הרב יהודה ליאון אשכנזי- הידוע בכינוי הרב מניטו: "היהודים אוחזים בזהותם הייחודית ויחד עם זאת מלקטים את הזהויות של כל מקום ועוטים אותן על עצמן. הם בעת ובעונה אחת בני אדם לפי דרכו של אברהם ובני אדם לפי דרכן של צרפת, ליטא ומרוקו. כאשר הם מתקבצים לירושלים, הם מאחדים את כל הזהויות האנושיות, ומאחדים את האנושות כולה מחדש עלפי דרכו של אברהם."
מיליציה היא כוח צבאי, המורכב מקבוצת אזרחים שאינם משתייכים לצבא סדיר.
בעת האחרונה גבר בישראל השימוש במושג זה, על רקע השתוללות הקבוצות החמושות היטב, במגזר הערבי; והחשש המתגבר, שזה רק עניין של זמן, עד שהמיליציות הללו תכפנה על ישראל מלחמה פנימית, על הצירים, בישובים מבודדים ובערים המעורבות…
