גרמניה חוזרת במהירות להיות מעצמה צבאית, שתהיה הצבא הגדול ביותר באירופה, ותחליף את האמריקנים כגורם מרכזי, שמכוון את פונקציית ההגנה האירופית. עובדה זו בצד התחזקות מפלגת הימין העמוק בגרמניה, מעלה זיכרונות קשים מימים אחרים אצל שכנותיה, משפיעה על מאזן הכוחות מול רוסיה ומחזקת את המחויבות לביטחון מזרח אירופי.
ב-22 ביוני 1941, עם שחר, יצא לדרך מבצע ברברוסה – פלישתה של גרמניה הנאצית לברית המועצות, שסימנה את פתיחתה של החזית המזרחית העקובה מדם במלחמת העולם השנייה, ואת גורל הרייך השלישי. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות מבצע ברברוסה', על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
בניגוד למשטרות מערב אירופה, המשטרה הגרמנית אינה חוששת מתיוגים כגזענים וכאסלאמופובים ונוהגת יד קשה במפגינים האסלאמיים. ההבדלים בין המדינות משקפים לא רק את המצב הביטחוני בכל מדינה, אלא גם את השיח החברתי והפוליטי הרחב יותר. גרמניה רגישה היסטורית למצב שבו הדמוקרטיה שלה מנוצלת לרעה. לכן הדגש הוא על ההתמודדות עם איומים ביטחוניים, גם במחיר ביקורת על פגיעה בזכויות המפגינים. במדינות מערב אירופה, החששות מתיוג המשטרה כגוף מדכא מכתיבים גישה עדינה וזהירה יותר.
"אליטות יורדות מהבמה תמיד בדם, אש ותימרות עשן!" כתבתי במאמר קודם. בימים אלה של הגעת המערכה בעזה לרגעי המבחן שלה ברפיח, כשפער הרלוונטיות בין האליטה הישראלית לעמה גדול מתמיד, נכון לזכור אליטה אחרת שכמעט וחיסלה את עמה כישות עצמאית גאה, והמיטה עליו אסון וחורבן גדולים: את האליטה הבריטית בין מלחמות עולם.
האוריינות הפוליטית בישראל מעולם לא הייתה בין המשופרות, אולם בשנת המחאה נגד ממשלת הימין, היא שוברת שיאים של תהומות. אחד הטיעונים המגוחכים הנשמע ע"י אנשי המחאה הוא, כי "אפילו היטלר עלה לשלטון בדרך דמוקרטית". האמנם בדרך דמוקרטית עלה? מעניין מי יחזיק עוד בהשוואה המגוחכת הזו אחרי המאמר, ולמה...
תקציר: חוק המגוון (Diversity) בתורת המערכות המורכבות מלמד אותנו על חשיבות הצורך לגוון בכל תחום מחיינו: אף פעם 'לא להשאיר את כל הביצים בסל אחד', ולא להפוך שבויים בידיו של גורם אחד. החוק הזה קיבל משנה תוקף אחרי הפלישה הרוסית לאוקראינה. ביום אחד 'ירד האסימון' לחלק ממדינות אירופה - ולגרמניה בראשן, שמצאו את עצמן בנות ערובה בידיה של מוסקבה...
בחוכמה שלאחר מעשה, הייתה תקיפת ארה"ב על ידי יפן משולה להתאבדות. בחכמת הזמן ברור כשמש, שאם הייתה יפן פונה נגד רוסיה - שנאבקה באותה עת בפלישת גרמניה הנאצית לתחומה (מבצע ברברוסה), היא הייתה מבטיחה את נפילת ברית המועצות; ומבססת בכך את מעמדה כמעצמה עולמית ואת ציר ברלין - טוקיו - רומא. אז מה גרם ליפנים שלא לתקוף את הרוסים?
למה שמדינה תכריז על 'ניטראליות'? בעשורים האחרונים הסתננו לשיח גם מרכיבים מוסריים, שהייתי מציע לשים תחת גרשיים ובקונטקסט חשדני מאוד. המוסר נוטה להיעלם תמיד כשמופיע האינטרס; ומי שמנפנף במוסר בזירה הבינלאומית (ולא רק בה), עושה זאת מאינטרס גם כן!
חברותי, בנות "היחידה ללוחמה בטרור מגדרי" ומנהיגות המאבק הפמיניסטי: בזמן שאתן הורסות את זיכרונות ילדותנו ומוציאות את שירינו מרשימות ההשמעה; כדאי רק שתזכרו, שבעצם המעשה הזה אתן נותנות לגיטימציה לאחרים לעשות לכן – ושוב לצערי, גם לנו - את אותו הדבר הדיוק. בקצב שבו מדינת ישראל גולשת לכאוס; הימים האלה, עלולים להיות קרובים הרבה יותר, ממה שכולנו חושבים...
אחד המקרים הקלאסיים של הכחשה ביחסים הבינלאומיים היה העיוורון שבו לקתה ההנהגה הסובייטית ערב מבצע ברברוסה - פלישת גרמניה הנאצית לברית המועצות ב־22 ביוני 1941; תוך רמיסת ההסכמים לשלום ולשיתוף פעולה שחתמו שתי המעצמות, רק כשנתיים לפני כן, בהסכם ריבנטרופ-מולוטוב...
