דוגמה אישית היא מושג הלקוח מתורת המנהיגות, המתאר התנהגות נכונה וראויה, אשר מהווה מודל לחיקוי, שיש לה השפעה חזקה על הכפיפים, הרבה מעבר להפעלת סמכות ישירה. דוגמה אישית מאפיינת חברות צעירות, דינאמיות ובריאות. היא אינה קיימת בחברות זקנות, הסובלות מסטגנציה ומהתפוררות.
בסוגיית המדינה היהודית אמר ח"כ אחמד טיבי: "מדינה יהודית ומדינה דמוקרטית הן אוקסימורון". אבל, דווקא הסתירה הלוגית הזו, לכאורה, שבה לכודה מדינת ישראל, היא על פי דוד בן גוריון נקודת המוצא לזהותה הייחודי: חובה לאיזון ולסנכרון במתחים הנראים לכאורה בלתי פתורים. זה יסוד רעיון הממלכתיות כמצפן להנהגת המדינה, ואל הנתיב הזה יש להשיב את עם ישראל בהסכמה רחבה.
אימוץ סוחף של הגיון כלכלת שוק חופשי, לא עולה בקנה אחד עם צורכי גאולת ישראל. בניסן תשי"א במועצת מפא"י סיים בן גוריון את נאומו במילים: "העם כולו היושב בציון צריך להכריע: עגל הזהב או המשיח..." (דוד בן גוריון, חזון ודרך, כרך שלישי, עמ' 135, כותרת הנאום: "דרכנו במדינה")...
מה שמשותף לשתי הישויות הפוליטיות – מפלגת העבודה הוותיקה והקורסת; ומפלגת הליכוד העכשווית והמשגשגת – היא העובדה כי שתיהן מתייצבות כישויות פוליטיות עם תפיסת הפעלה דומה; שבה, הפרגמטיות שלה היא שם המשחק.
תקציר: אצל מנהיג אג'ילי אין "ייהרג ובל יעבור". יש גמישות אסטרטגית ועורמה. המטרה האסטרטגית היא תמיד לנגד עיניו: כשיש הזדמנות, מנצלים אותה כדי להתקרב אליה; וכשמופיע איום משמעותי נסוגים לאחור; ומחפשים גם בו את ההזדמנות... המאמר מסביר גמישות אסטרטגית / אג'יליות מהי, כשראש ממשלתנו הראשון, דוד בן גוריון - גדול האסטרטגים שידעה ישראל - משמש לנו כמקרה בוחן.
בעיצומו של המבחן הקשה ביותר של העם היהודי מאז השואה, נתן לנו האב המייסד, דוד בן גוריון, את אחד הלקחים הניהוליים החשובים ביותר: איך נכנסים לתפקיד חדש...
יום העצמאות הנחגג השנה בשלהי משבר הקורונה, מזמין בחינה במבט השוואתי, בין ניהול מלחמת העצמאות בהנהגת ראש הממשלה בן גוריון לבין ניהול משבר הקורונה בהנהגת ראש הממשלה נתניהו...
