בית המשפט העליון

ברור לנו שהפוליטיקה והעמדות הערכיות משפיעות על התוצאה המשפטית, ובעידן של קיטוב פוליטי – במיוחד בעידן שבו בתי המשפט "מגינים על עצמם" מפני ה"פופוליסטים" – אנחנו מוצאים עדויות לכך שנעשות מניפולציות מצד נשיאי בית המשפט העליון בקביעת ההרכבים. פתרון ראוי לשאלת הסיניוריטי, שתכליתה מניעת פוליטיזציה של נשיאות העליון, צריך לפעול לצמצם את הפוליטיזציה באופן שבו נשיא בית המשפט העליון קובע הרכבים. יש להעביר את הסמכות הזו למערכת רנדומנלית לקביעת הרכבים, בדומה לנהוג בחלק ממדינות ארצות הברית.

עוד לא עברה שנה מאז ההמונים שצבאו על הרחובות 'הצילו' את שלטון החוק מהמבקשים לכלותו, והנה מהפך: בשרשרת בלתי פוסקת של 'עשייה על סטרואידים', ובעזרת העמותות העותרות אליו שוב ושוב – שחלקן פועל במימון זר ואפילו עוין, שמייצגות את האויב, ומתפרנסות בזכות פתיחת שערי בית המשפט לכל דורש – ממחישה מערכת בתי המשפט כמה היא חולה ותלושה מהמציאות (ומעמה), וכמה הוא היה תמים בהגנתו עליה…

אחד הסימפטומים המאפיין את בית המשפט העליון כמערכת בקיפאון-סטגנציה, הוא התופעה המוכרת של 'שכפול עצמי' של הרובד הבכיר בארגון. האליטות של המערכת נוטות לשכפל את עצמן, על מנת לשמר את העוצמה בידיהן; ולהגן על שלמותן, לאורך שנים. ה'שכפול הזה מורכב משני סוגי פעולות: הכנסת המתאימים ל'משפחה' מחד גיסא; והדרת ה'לא מתאימים' ממנה, מאידך גיסא…

השופט הרן פינשטין מצטט את שופט העליון המנוח מישאל חשין: "הרגשה כבדה מלווה אותי, ואני מתקשה להשתחרר מתחושה זו, כי שיטת המשפט והעושים מטעמה לא מילאו את חובתם כלפי החברה. בין אם נאמר כך ובין אם נאמר אחרת, רבים יסכימו – ואני בתוך הרבים – כי שיטת המשפט הכזיבה".

האם ייתכן כי השופטים שלנו מקנאים בארגון הבינלאומי "רופאים ללא גבולות" ויוצרים בהינף קולמוסם "שופטים ללא גבולות"?

אין לבוא בטענות לפרקליטה שחתמה על כתב האישום. היא בוודאי פרקליטה טובה וראויה המשקפת במעשיה חינוך משפטי פגום. הטענות צריכות היות מכוונות כלפי מעלה…

כדי להפריך את האבסורד בדברי השופט דנציגר כדאי לשאול אותו ואת חבריו לערכאה את השאלות הבנליות הבאות…

היום פורסם כי בית המשפט הגבוה לצדק – בהרכב הבא: כבוד השופט חנן מלצר; כבוד השופט יצחק עמית; וכבוד השופט דוד מינץ – שחרר החלטה קצרה הקובעת כי הקמת הוועדה לחקר פעולות מח"ש בטלה. כידוע, אני התמניתי לעמוד בראש הוועדה יחד עם הפרופסורים רינת סנג'רו ו-אבי דיסקין…

הפתעה משמחת הייתה פסק הדין של השופטת סליש מבית המשפט המחוזי בלוד, אשר אסרה על הקרנת ה"סרט" ג'נין-ג'נין וחייבה את ה"במאי" הרמאי מוחמד בכרי לשלם לתובע, חייל צה"ל, פיצויים בסך 175 אלף שקל ושכר טרחת עורך דין, בסך 50 אלף שקל. השופטת גם ציוותה על החרמת כל העותקים של ה"סרט" הנמצאים בישראל. אבל, השמחה לא שלימה. מי שעלול להשבית אותה הוא בית המשפט העליון!