האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
ארה"ב מקיימת הפרדה בין דת למדינה, אך לא בין דת לחברה. השימוש במשה רבנו ובדמויות תנ"כיות נוספות כאב-טיפוס פוליטי נפוץ בארה"ב: משה רבנו ולוחות הברית היו תמיד חלק בלתי-נפרד מההוויה האמריקאית. הם מייצגים את המסד הקבוע של הקשר המיוחד בין ישראל לארה"ב, החשוב יותר משקולים גיאו-פוליטיים משתנים, ומעניק רוח גבית לשיתוף פעולה חסר-תקדים בין שתי המדינות…
נשיא הפיליפינים – שחש מאוים, צבאית וכלכלית ממדיניותה של סין בים סין הדרומי – פנה כרגיל לעזרה לבני הברית המסורתיים שלו, האמריקאים, והבין ש'האריה של אתמול הזדקן', וגם ברית שחושלה בדם לא תשרוד לנצח… חמש שנות המחאות האמריקניות – הריקות מתוכן – על תוקפנות סינית, הבהירו לו מה האופציות שבידיו. ב- 20 באוקטובר 2016, הודיע על נטישת הברית המסורתית עם האמריקאים, והתיישרות מלאה לימין ביג'ינג! זה מזכיר לכם סיטואציות דומות, כאן באזורנו?
בעולם החדש ייאלץ הצבא האמריקני להסתגל לאבדן היתרונות שליוו אותו שנים רבות. היתרון הטכנולוגי האדיר ממנו נהנה הצבא האמריקאי ב-70 השנים האחרונות הולך ונסגר במהירות והוא עומד לפני אתגרים מהותיים בכל מתווה של לחימה עתידית. גם העליונות האווירית ממנה נהנה מאז ימי נורמנדי – תעלם, והוא ייאלץ לפעול ללא עליונות אווירית… ובעולם הזה עולה כוח חדש וחזק שכמוהו לא נראה קודם – סין… ".
המשותף – לאיומים ביירוט מטוסים אמריקנים על ידי האיראנים ולנסיון הירוט של מטוסי חיל האוויר על ידי הסורים – הוא ההילה המוקרנת מעמוד השידרה של פטרונם, ולדימיר פוטין. בחסות הרוסים (ובין היתר, גם שורת ההסכמים בין ראש ממשלת ישראל לראש ממשלת רוסיה) האיראנים מרחיבים את מוטת השליטה שלהם בין טהרן לחופי לבנון, ובסופו של המהלך יתייצבו לאורך קו הגבול בין ישראל לסוריה בגולן. כדאי שמשמעותם של האירועים הללו תובן היטב בצד הישראלי. לרוסים יש שותפה אסטרטגית אחת במזרח התיכון, והיא איראן. כל השאר סטוצים! כדאי לזכור: כשהמאהבת מציגה את עצמה כאישה החוקית, זה נגמר בדמעות!
הסינים במבצע הנדסי רחב ממדים, מרחיבים חלק מאיי ספארטלי ובונים עליהם בסיס צבאי שמאכסן נכון לעכשיו מטוסי קרב וסוללות טק"א. בים סין הדרומי עוברים נתיבי סחר גדולים ועל ידי שליטה באיי ספארטלי הסינים הופכים להיות בעלי הבית באזור! הצעד הסיני מהווה דריסה של הריבונות הפיליפינית ותקיעת אצבע בעין האמריקאים, וגוש הסחר שהקימו באיזור (ה- TPP), אשר כולל 12 מדינות השוכנות לחופי האוקינוס הפסיפי : ארה"ב, יפן, אוסטרליה, קנדה, מקסיקו, צ'ילה, ברוניי, מלזיה, ניו זילנד, פרו, סינגפור וויאטנאם (סין איננה חלק מההסכם).
מאז תחילת שנות התשעים של המאה הקודמת, פועלת סין בעקביות למימוש ריבונותה על חלקים נרחבים מים סין הדרומי – העשיר בדרגה ובמשאבים – בעיקר על חשבון ווייטנאם והפיליפינים. זאת, מבלי להירתע אף מסכסוך מזוין עם ארצות הברית, ומתביעה נגדה שהוגשה על ידי הפיליפינים לבית הדין הבינלאומי בהאג. ב- 12 ביולי 2016 קבע בית הדין, שסין הפרה את ריבונותה של הפיליפינים ושאין לה זכות לשליטה בלעדית על השטח הימי ועל המשאבים שבו. הסינים מצפצפים!
האלוף במילואים גרשון הכהן טוען בראיון לאתר "Defense News" כי הסיוע הביטחוני האמריקני לישראל מכניס מתח מיותר לדיאלוג האסטרטגי עם ארצות הברית, יוצר בה תלות ומנוון את החשיבה הצבאית; פוגע בריבונות הישראלית; ומנוון את הייצור התעשייתי. שיתוף פעולה אסטרטגי נפגם בתנאים של תלות בין המדינות. לכן, ישראל צריכה לברך על הקטנה הדרגתית ומתונה, לאורך זמן, של הסיוע במקום הרחבתו, והשותפות בין המדינות רק תתעצם לאורך זמן, אם תשכיל ישראל להיגמל מהנדיבות הפיננסית האמריקנית.
עד היום למדנו, שמה שמבדיל משטרה בחברה דמוקרטית ממשטרות במדינות אחרות, הוא שני אלמנטים הבסיסיים שחייבים להתקיים: מתן לגיטימציה למשטרה; ואמון ציבורי בה. האבדן העקבי והמואץ של שני האלמנטים הללו במשטרות המערב, מחייב – בהיעדר לגיטימציה אזרחית – להישען, יותר ויותר, על לגיטימציה שלטונית, כמו במדינות הדיקטטוריות. משמע, הרבה פחות קשב לציבור; פחות שיתוף פעולה עמו, ומטבע הדברים, אלימות משטרתית גוברת מצד שוטרים, שהחרדה האישית שלהם לקיומם תלך ותתעצם!
המתח בין איחוד מדינות המפרץ ואיראן – שצמח לאורך השנים האחרונות – צפוי להמשיך ולגדול. נימר א-נימר, השייח' השיעי והמנהיג הפופולרי ביותר של המיעוט השיעי בערב הסעודית, הוצא להורג ב 2 לינואר השנה; בתחילת פברואר העמידו הסעודים למשפט את 27 חברי רשת הריגול האיראנית שנעצרו בתחילת 2013. במקביל, מקצינה טהרן את עמדותיה: היא אסרה על אזרחיה להגיע לערב הסעודית; ומערבת לראשונה את צבאה הסדיר, בצד משמרות המהפכה, בסכסוכים שמחוץ לגבולות איראן. בנוסף, ניטשת מלחמת סייבר בין המדינות.
לעלייתו של דונלד טראמפ יש גורמים סוציולוגיים עמוקים. הגורם המרכזי הוא המשבר האידאולוגי שאליו נקלע השמאל החברתי. נקעה נפשם של רבים מעולם שבו מרוב רצון להכיל ולסלוח, נחלשים ההבדלים בין המדכא למדוכא, בין התוקפן לקרבן, בין הצדיק לרשע, ובין הסיבה לתוצאה. זה מסמל תרבות של הונאה עצמית, שאינה מבחינה בין טוב לרע; ושל אידאולוגיה חיובית שעברה מוטציה. טראמפ אומר בבהירות אמתות, שאינן נעימות לאוזן הסוציאל-דמוקרטית. הוא מתנהג כמו הילד ב"בגדי המלך החדשים"; ובוחריו מוקסמים ממנו, בין השאר, משום שלרבים נשבר מהצביעות.
