באוקטובר 2010 הכריזה קנצלרית גרמניה דאז, אנגלה מרקל, כי "מודל הרב-תרבותיות לאינטגרציה בגרמניה נכשל לחלוטין". 13 שנים מאוחר יותר הצהירה ג'ורג'ה מלוני הצהרות דומות, אבל בתחום בלימת ההגירה וכפיית ההשתלבות על המהגרים, המערכות השלטוניות קפאו. מדוע? בין היתר, כי הזמן שבו ניתן היה לתקן את המצב בכלים דמוקרטיים חלף מזמן, וזכר הדיקטטורות של החצי הראשון של המאה הקודמת משתק אותן...
תקציר: תהליך שחרור שלושת החטופים בסבב השני של עסקת החטופים ב- 30 בינואר 2025, הפך למופע אימים – בבימוי של מומחי אל ג'זירה – שבו המון רב צר על החטופים ואיים – לפחות לכאורה – לעשות בהם שפטים. חמאס איננו מקורי בשימוש במה שמכונה, עוצמה נתפסת / עוצמה מדומה, בקרב מוסלמים. הדוגמה הבולטת ביותר של…
זהו חלקו השביעי של האוסף על פשיעת המוסלמים הקשה נגד נשים, אותה למדנו על בשרנו בטבח מאז ה- 7 באוקטובר 2023. הפשיעה הזו כוללת מגוון של תופעות, משעבוד טוטאלי, דרך התעללות מינית, פיסית ונפשית, וכלה ברצח בייסורים. כיוון שהטענה ש'האויב הוא כמונו' חזרה להישמע במקומותינו, קיבצתי אוסף זוועות כזה לחוות דעתכם, ממרחבי איראן ועיראק ועד עזה, וגם אצלנו. בזוועה קשה לצפות. אבל, חובה לתעד ולהפיק לקחים!
הדינמיקה סביב דגל פלסטין בהפגנות במערב חושפת את המורכבות שבין סמל, משמעות ופוליטיקה. בעודו מייצג עבור רבים את המאבק הפלסטיני לזכויות וצדק, הוא נתפס בעיני אחרים כסמל של כאוס גלובלי המאיים על יציבות עולמית. הבנת התופעה דורשת הסתכלות רחבה על השפעות גלובליות, פחדים קולקטיביים והדרך שבה סמלים חזותיים מעצבים ומעוצבים על ידי הקשרם החברתי.
הברית בין הקבוצות הקוויריות לאסלאם הפוליטי נראתה על פניה כמנוע חזק לערעור יסודות המערב, אולם בפועל, היא יצרה תוצאות בלתי צפויות של 'אפקט בומרנג' עבור המאבק הפלסטיני, וגם עבור עניינם של הקווירים. במקום לקדם את תמיכתם בציבור הרחב, היא הציבה אותם בתוך מסגרת פוליטית שנויה במחלוקת, הרחיקה תומכים פוטנציאליים, והגבירה את הפוליטיזציה סביב הנושא.
זהו חלקו השישי של האוסף על פשיעת המוסלמים הקשה נגד נשים, אותה למדנו על בשרנו בטבח מאז ה- 7 באוקטובר 2023. הפשיעה הזו כוללת מגוון של תופעות, משעבוד טוטאלי, דרך התעללות מינית, פיסית ונפשית, וכלה ברצח בייסורים. כיוון שהטענה ש'האויב הוא כמונו' חזרה להישמע במקומותינו, קיבצתי אוסף זוועות כזה לחוות דעתכם, ממרחבי איראן ועיראק ועד עזה, וגם אצלנו. בזוועה קשה לצפות. אבל, חובה לתעד ולהפיק לקחים!
בצרפת, ה-WOKE עודד רבים לראות בחיזוק הזהות הפרטית כעיקרון מרכזי על חשבון ההשתלבות. זאת לעומת גרמניה ודנמרק למשל, שבהן ננקטו צעדים מחמירים לצמצום השפעות WOKE על תהליך ההשתלבות, מתוך רצון למנוע היווצרותן של קהילות מבודדות הנאמנות לזהויותיהן הקודמות, על חשבון הזדהות עם המדינה החדשה. מדיניות זו כוללת הטלת חובות והגבלות על מהגרים, כגון דרישות שפה ומעורבות במסגרות חברתיות, כדי להבטיח חיבור עמוק יותר למדינה המארחת. כל אלה אינם קיימים בצרפת, והתוצאות בהתאם!
בניגוד למשטרות מערב אירופה, המשטרה הגרמנית אינה חוששת מתיוגים כגזענים וכאסלאמופובים ונוהגת יד קשה במפגינים האסלאמיים. ההבדלים בין המדינות משקפים לא רק את המצב הביטחוני בכל מדינה, אלא גם את השיח החברתי והפוליטי הרחב יותר. גרמניה רגישה היסטורית למצב שבו הדמוקרטיה שלה מנוצלת לרעה. לכן הדגש הוא על ההתמודדות עם איומים ביטחוניים, גם במחיר ביקורת על פגיעה בזכויות המפגינים. במדינות מערב אירופה, החששות מתיוג המשטרה כגוף מדכא מכתיבים גישה עדינה וזהירה יותר.
המאמר בוחן כיצד ערכים פרוגרסיביים - המזוהים עם תנועת ה-WOKE וגישות רב-תרבותיות - עיצבו מחדש את מערכות המשטרה במערב, לכאורה עד לרמה שבה הן מתקשות לתפקד מול איומים ומאיימות להחמיר בעיות של פשיעה ואלימות של מהגרים אסלאמים.
דמות המהדי - המשיח האסלאמי - ממלאת תפקיד מרכזי במתח והסכסוך ההיסטורי בין הסונים לשיעים, משום שהאמונה בו שונה בין שתי הקבוצות, והיא מהווה ביטוי להבדלים עמוקים בהשקפת העולם הדתית והפוליטית של כל אחד מהזרמים. המתח הזה התפתח לאורך ההיסטוריה ותרם לסכסוך בין הקבוצות על זהות מנהיגותית, צדק דתי, ונאמנות פוליטית. בפשטות ניתן לקבוע שהמהדי מבטא את חזון אחרית הימים של כל אחד מהפלגים באסלאם, שבו הוא מאמין, שהאחר יקבל את אמונתו או שיכחד...
