מאז תקופת המקרא וגם זמן ניכר לאחריו, האונס נתפס בעיקרו כפשע נגד האב או הבעל של האישה הנאנסת, ולא נגד האישה עצמה! החוק המקראי פוקד על האנס לשאת את הנאנסת לאישה ואינו גוזר על האנס עונש מוות כאשר המדובר באשה פנויה. אבל, אחיה של דינה לא פעלו כפי שהחוק המקראי מצווה...
[בתמונה: עולים מאתיופיה יורדים ממטוס בבסיס חיל האוויר הישראלי, 24 מאי 1991. הצילום נוצר והועלה לויקיפדיה ע"י המדפיס הממשלתי. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0] [לאסופת המאמרים בסוגיית משבר קליטת יהודי אתיופיה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על סוגיית הגיור והשלכותיה, לחצו כאן] אבי הראל הוא בעל תואר…
פיגועי הטרור האחרונים ב- 13.11.2015 בפריז, היו מן הקשים שידעה אירופה כולה. יש המפליגים לטעון שהמדובר באירוע הביטחוני החמור ביותר שידעה היבשת מאז תום מלחמת העולם השנייה... אבל, הצרפתים יתקשו להגיב...
אנו מוצאים בפרשנות אודות הטקס התמוה של 'עגלה ערופה' שבפרשת שופטים, הנחיות דומות לאלו המצויות במאמר המפורסם של וילסון וקלינג, 'החלונות השבורים' - שהופיע בשנת 1982, ומהווה את הבסיס האידיאולוגי של אסטרטגיית השיטור הקהילתי. אין זה אמור להפתיענו, שכן, מערכת אכיפת החוק העברית הקדומה תמיד הייתה קהילתית.
משנתו הפילוסופית של הפילוסוף הדני סרן קירקגור (1855-1813) היוותה מקור לזרם המחשבה האקזיסטנציאליסטי. עיקר דבריו נסובו אודות הדיון בפער, שבין אפשרויות הבחירה החופשית של האדם לבין בחירתו. לטענתו, רק כאשר אדם מימש זכות בחירה זו, הוא מימש את קיומו. קירקגור טוען בספרו, חיל ורעדה, כי אברהם - בניגוד למחשבה האנושית המוסרית הרגילה - עשה במעשה העקדה את הדבר הנכון, ובמעשהו אף הגיע לרמה מוסרית אישית גבוהה ונשגבת.
הברכות בהן זוכים אברהם וצאצאיו בסיפור העקדה, עומדות בניגוד בולט לחורבן שבסוף סיפור סדום ועמורה - ואם במכוון ואם לא - מבהירות, מי מבין שני הערכים - הצייתנות או המחאה - נעלה יותר בעיניו של אלוהים...
בפרשת לך לך מופיעות זו אחר זו שתי בריתות שאברהם קשור אליהן. הראשונה הינה ברית בין הבתרים, במהלכה מקבל אברהם הבטחה כי זרעו יירש את ארץ כנען. השנייה היא ברית המילה שבו התחייב אברהם וזרעו אחריו. לכאורה, יש כאן כפילות עניינית. הרי ניתן היה לבצע בברית אחת גם את ההבטחה על הארץ וגם את הציווי על ברית המילה... מדוע?
סוגיית העלייה להר הבית הינה מחלוקת הלכתית רבת שנים: מול הפוסקים האוסרים את העלייה להר הבית, עומדים עשרות רבנים, רובם המזוהים עם הציונות הדתית, המתירים עלייה להר הבית, לאחר טבילה במקווה. למרות זאת, עמדת הרבנות הראשית נשארה ברורה ונחרצת שאין כל היתר הלכתי לעלייה להר הבית; וכל שחשקה נפשו לשאת תפלה במקום המקדש יעשה זאת אחר כבוד בכותל המערבי.
אידיליה אינה בריאה למערכת מורכבת. היא חייבת להתפתח דרך מגוון ושוני, ומאבקים בין אותם שונים, דרושים ליכולתה להתפתח ולהתקדם, ולהתאים עצמה למציאות משתנה. האם זה מה שעמד מאחורי מעשה האל לסכל את בניית המגדל, ופצל את לשונות בני האדם ולפזרם בעולם?
