לאחר יציאת מצרים החלו בני ישראל בנדודים עד הגיעם לארץ כנען. שם הם פגשו קבוצה אתנית מגובשת צבאית ותרבותית בדמותם של גוי הים או הפלישתים. חיכוכים ראשונים כבר מוזכרים בספר בראשית בין יצחק לפלישתים, אך דומה כי בתקופה מאוחרת יותר חיכוכים אלו הפכו לקרבות שליטה של ממש בעיקר החל משנת 1050 לפני הספירה בקירוב...
סיפור יציאת מצרים משקף תמונת עבר, שעוצבה במשך תקופה ארוכה; לאחר שגרעין הסיפור נחרת בזיכרון הקולקטיבי של עם ישראל. לאחר מכן, לאחר שהמקרא נערך באופן סופי במאה השביעית לפני הספירה, נוספו לו אלמנטים שונים, שלא כולם עולים בקנה אחת עם הממצאים הארכאולוגיים או המחקריים הידועים לנו כיום.
רבי משה בן מימון - הרמב"ם (1138 עד 1204) הוא אחד הגדולים שבחכמי ישראל לדורותיהם והנערצים שבהם, ומחשובי הפילוסופים בימי הביניים. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות הרמב"ם, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
העובדה שאבות האומה לא הכירו את האל בשם מסוים אינה בעייתית, ואינה מצריכה פסילה של הטקסט המקראי על ידי שפינוזה הרואה בו טקסט אנושי המורכב ממקורות היסטוריים שונים. מאוד יתכן, שהגדרת האל הינה דבר דינמי, הנובע בעיקר משינוי גבולות ההשגה האנושיים, תגליות פילוסופיות ומדעיות שונות, ונובעת גם מהשראה מיסטית או פנתיאיסטית...
סיפור לידתו של משה אינו ייחודי למקרא, והוא קיים גם בתרבויות המזרח הקדום. המוטיב של לידת מושיע והרצון להורגו, לידתו והסתרתו המיוחדת משתלבים במקרא במוטיב של הצפנת משה בתיבה בנהר הנילוס...
בקשתה של רונה רמון לשרוף את גופתה לאחר מותה, עורר פולמוס גדול בעיקר מצד הממסד הדתי בישראל. רוב פוסקי ההלכה לדורותיהם, אסרו את שריפת גופת הנפטר, והדרך המקובלת הייתה קבורה בבית עלמין על פי המנהג. המצב החוקי בישראל מעומעם, ואין הוא מחייב את הקבורה עצמה. האם בקשתה של רונה רמון תשנה את התמונה החוקית בישראל, ויקבע שיש חובה חוקית (לא דתית) לקבור אדם? ימים יגידו.
לאחר מותו של יעקב מצווה יוסף לחנוט את אביו כפי הנהוג במצרים. המקרא אינו רואה בכך כל בעיה, ולא קובע כי הדבר אינו ראוי. בחז"ל יש שראו בכך מעשה בעייתי, שעליו נענש יוסף. בימי הביניים, כאשר תהליך החניטה כבר לא היה מצוי, הפוסקים התירו להשתמש בטכניקות שלו בכדי לשמר גופות של נפטרים שייקח זמן להביאם לקבורה מסודרת...
סיפורם של האחים לבית יעקב בכלל, והעימות בין יהודה ויוסף בפרט, יכולים להביא את הקורא למסקנה כי ספר בראשית אמון על השיטה הדטרמיניסטית. האדם לא יכול לשנות את גורלו העתידי, וכל מעשיו נידונים לכישלון ידוע מראש. אולם, קריאה מעמיקה יותר של הטקסט מגלה לנו כי המדובר בתפיסה לא נכונה של הרוח המקראית...
חלומותיו של פרעה בתחילת פרשת מקץ ופתרונם על ידי יוסף, מכילים בתוכם מטבע לשון מופיעה במקרא רק עוד פעם אחת קודם במשפט שלמה. פרט לדמיון הלשוני המקשר ביניהם, קיים קשר רעיוני האומר שאדם צריך עזרה אלוהית לפתור חלומות שכאלה או לשפוט משפט צדק כפי שאכן שלמה עשה...
הפיוט מעוז צור, שמקורו בגרמניה, הפך במרוצת השנים לנחלת הכלל, והוא הפיוט הנפוץ ביותר בקרב כלל קהילות ישראל. על זמן חיבורו של הפיוט יש מחלוקת האם הוא נכתב במאה ה- 13 או קודם לכן. פרופ' יום טוב לוינסקי ניסה להוכיח מהבית השישי של הפיוט כי זמן כתיבתו היה במאה ה- 12, בגלל השמטתו לנוכח האירועים ההיסטוריים המוזכרים בו – מסע הצלב השלישי בראשותו של פרידריך הראשון בארבארוסה, שליט גרמניה...
