ברבות השנים הפכנו למקובעים, אולי גם רפי שכל, את האינטרס הלאומי החליפו האינטרס האישי והארגוני. העובדות לא קובעות את המציאות רק התדמית השיווקית. היינו בסרטים כאלה ושילמנו מחירים כבדים; ובעיקר ב- 1973 במלחמת יום הכיפורים. צריך להתעורר ואתמול כי האויב ממזרח זיהה את נקודות התורפה שלנו ושל המערב; הוא מתחזק ומקיף אותנו באמצעים רבים (טילים מדויקים)...

אני מביא בפניכם מאמר המתאר מה צפוי לנו מירי עשרות אלפי הטילים על העורף במלחמה הבאה. כל אזרח בישראל -שמשפחתו ומדינתו חשובים ויקרים לו - חייב לקרוא את המאמר שכתב דן רוגל, מבכירי תעשיית פיתוח הנשק בישראל, שפעל במשך 40 שנה במערכת הבטחון ומתוכם 35 שנה עסק בפיתוח אמצעי לחימה ברפאל ,יזם והוביל פיתוח של פרויקטים בשווי מיליארדי שקלים...

פוליטיקאים לא אוהבים משטרה. פוליטיקה תמיד תהיה עסק מלוכלך, וקשה להיות פוליטיקאי בלי לדמיין את הרגע שבו אתה פוגש שוטר בחדר החקירות... על כן, אין (כמעט) פוליטיקאי שרוצה באמת יחידות משטרה חזקות למלחמה בשחיתות השלטונית. זו הסיבה, שישועה למשטרה - מה'זובור' הפוליטי שהיא עוברת עתה בעקבות חקירות נתניהו - לא תבוא מפוליטיקאים...

הפוליטיקאים ובכירי החקירה המשטרתית - בכל מדינה דמוקרטית - מקיימים ביניהם כל העת מעין תחרות ב"משיכת חבל", במשחק דינאמי שלא יסתיים לעולם: אנשי המשטרה מנסים, מחד גיסא, להגמיש את הכללים ולהרחיב את גבולות הפעולה על מנת להצליח בחקירותיהם; הפוליטיקאים מצידם מנסים "לביית", לרסן ו"לייבש" את יחידות החקירה, מאידך גיסא. עדויות על כך מצויות גם בספרות המקצועית.

אין תפקיד, המסוכן לקריירה של הפוליטיקאים הבכירים, יותר מתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. על כן, אלה יעשו הכל - כדין ושלא כדין - על מנת שעל הכיסא ישב איש אמונם, שייגבה אותם וישמור עליהם! ברוח זו סוקר המאמר את יחסי היועץ המשפטי לממשלה (יועמ"ש) עם הפוליטיקאים לאורך השנים.