ב-25 פיסקאות סטקטו הציג אהוד ברק ב'הארץ' את משנתו המדינית. להלן אני משוחח עם הטענה המרכזית של כל אחת מפיסקאות אלו, אבל לא לפני שאומר את השורה התחתונה: ברק סותר את עצמו באופן מדהים...
אינני מאמין באפשרות של חברת מופת. נכון לעכשיו הייתי שמח לראות קצת פחות בריונים בכביש ומעט פחות אשפה בפארקים וברחובות. כרגע זו נראית משימה גדולה מאד, כמעט בלתי אפשרית. אני מינימליסט, אבל מכאן ועד לוותר לחלוטין על שאיפה לחיים ציבוריים ראויים יותר, המרחק גדול. ואם יש אדם שבסגנונו, בדבריו, במעשיו, ברוחו, בשיטותיו, בהתנהלותו, בגחמותיו, ובכל מאודו הציבורי תורם את ההפך לכל מה שאפילו מינימליסטים כמוני היו רוצים לראות כאן, הרי שזה בנימין נתניהו...
אם העיר אילת לא תכוסה בשלג טובעני, עוד בטרם יימוג הסתיו. מובטח כי לקחי המלחמות ובכלל זה לקחי הבריחה מלבנון, ושלשת "מבצעי התיקו" כנגד החמאס בעזה - יזכו עתה ל'קבורת חמור', ממש כמו קבורתם של לקחי "קדש" ו"ששת הימים"...
השינויים בצילומי האוויר בעבדא, במהלך חודש אחד, מלמדים שהאיראנים ידעו שהמתקן נחשף - סביר להניח שבגלל צעדים דיפלומטיים כאלה ואחרים מצידה של מדינת ישראל - ופירקו אותו. לכן, כל מי שמאשים את נתניהו בחשיפת מידע מודיעיני לצורכי בחירות, פשוט מבלבל את המוח... לא הכל פוליטיקה!
במטרה לשלוט באש על הציר המהיר ההולך ונבנה מטהרן לבירות, בנקודות הבעייתיות שלו, הקימו האיראנים מעבר גבול חדש באל-בוקמאל, מערבית למעבר הגבול הקיים - והעדיין סגור - בין המדינות. המעבר ממוקם על כביש 12, המוביל מאל-קאים בעיראק הזכורה לטוב, לאל-בוקמאל. אינני מבין מאיפה הגיעו האיראנים לסוריה; שהרי, נתניהו הצהיר ציבורית שהושמדה ההתבססות האיראנית במרחב...
עתה די ברור, שחמאס שינה את הערכת המצב הפנימית שלו ופניו לעימות. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ימשיך לקבל את תכתיבי המודיעין המצרי להרגעה. דובר צה"ל יוציא הודעה על הפול מדאמס שאכל השומר של הרקטות, שגרם לו לשחרר כמה נפיחות... ממשלת ישראל תערך להגדלת סכום השלמונים המועבר לחמאס מדי חודש. עולם כמנהגו נוהג!
טראמפ מעוניין בפגישות מתוקשרות, לא בהסכמים רציניים שבהם צריך לוותר בצורה הדדית. איראן לא בדרך לכניעה. ההפגנות באיראן דועכות, והתקוות ל"נפילת המשטר" בגלל הסנקציות מתפוגג (אגב, גם התקוות היו יותר משאלת לב, שנועדה למנף תדמיתית את המהלך תוך התעלמות מהסיבות הפנימיות שהובילו למחאות)...
מתברר שכל הדוברים של משרדי הממשלה, אנשי יחסי הציבור המועסקים על ידי הממשלה, הדוברים והיח"צנים המועסקים על ידי המפלגות השותפות בקואליציה; וכמובן, אלו המועסקים ישירות על ידי משפחת נתניהו, אינם מספיקים כדי לספר לנו על הישגיה הרבים של הממשלה ולפאר את מעשיה. עקב הכישלון המתמשך של כל אלו, הפך בנימין נתניהו את כל עובדי משרד מבקר המדינה לדובריו...
זכות הבחירה הדמוקרטית לכנסת מאבדת את טעמה, כשמתברר כי ההצבעה קובעת רק אם הכדור המתגלגל על גלגל הרולטה נפל על ביבי; ואם לא, אז מסובבים שוב את הגלגל. על כן מתפתל השר כץ, כנידון למוות שקיבל מינון לא נכון של זריקת רעל. ומה יהיה אם גם בבחירות הבאות לא יצליח נתניהו להרכיב ממשלה? או שהנשיא שלא ישתכנע מיכולתו של נתניהו להרכיב ממשלה יטיל מלכתחילה את התפקיד על חבר כנסת אחר?