המאמר דן ביחסי משטרה ומיעוטים ויחסים אתניים באנגליה ובווילס, במהלך שני העשורים האחרונים. הבסיס לטיעון המוצג הינו נקודת מבט תיאורטית, המבוססת על ההשקפה, כי גזע הינו הבנייה חברתית. מושג המפתח שנבחן הינו "הגזעה" - “Racialisation”.
[לחזור לכתב העת משטרה וחברה לחץ כאן] [לקובץ המאמרים אודות 'ועד שוטרים' ו'התאגדות שוטרים', לחצו כאן] [להורדת המאמר לחץ כאן: סמובסקי ואסתרמן – התאגדות שוטרים] אבי סמובסקי שירת במשטרה בין השנים 1975 – 1979 תמר אסתרמן-מדינה, מפקח, מדור מחקר וניהול ידע, אגף קהילה ומשמר אזרחי, משטרת-ישראל (התקבל במערכת בפברואר 2001, אושר לדפוס באוקטובר 2001). תקציר מאמר זה מהווה…
[לחזור לכתב העת משטרה וחברה לחץ כאן] [לריכוז המאמרים על המגזר הערבי בישראל, לחצו כאן] [להורדת המאמר לחץ כאן: אל קרינאווי וטבו – שיתוף מתווכים…] דר עליאן אל קרנאווי, ד"ר, המחלקה לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב רב-פקד נאווה טבו, רב-פקד, קצינת רווחה, מרחב נגב, משטרת-ישראל, מוסמכת לעבודה סוציאלית מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב (התקבל במערכת בספטמבר 2001, אושר לדפוס בדצמבר…
פעמים אין ספור שמענו, כי תחנות המשטרה הן השלד העיקרי של המשטרה ומהות עבודתה. "פס הייצור הארגוני" שלנו. אם יש ממש באמירה זו, הרי תכנון לוחות הזמנים חייב להתחיל במשרדים שבתחנות. את הישיבות התחנתיות (אם צריך, וכשצריך) יש לקיים בשעות "מתות", שאין בהם לחץ. הויעודים המרחביים צריכים להתבצע בשעות שבהם מפקדי התחנות פנויים וכו'. הביטוי "צורכי המטה" צריך להימחק מהזיכרון הארגוני. אין "צורכי מטה". יש "פס ייצור" בשטח והכל צריך להיות משועבד לצרכיו, לאפקטיביות וליעילות העבודה שלו.
[תמונתה של ד"ר אראלה שדמי היא תמונת מסך מסרטון היו-טיוב: אפקט הפרפר – 'ד"ר אראלה שדמי, קרימינולוגית'] [לחזור לכתב העת משטרה וחברה לחץ כאן] [להורדת המאמר לחץ כאן: 3. אראלה שדמי – שיטור עירוני הכרח היסטורי] סגן ניצה (גמלאית) ד"ר אראלה שדמי, מכללת בית ברל ומכון שכטר ללימודי היהדות (התקבל במערכת באפריל 2000, אושר לדפוס ביוני…
המאמר סוקר את התהוות "מודל השיטור המשולב" ברעננה, כשלב בדרך לשיטור עירוני. המשטרה העירונית תעסוק בתחומים המשלימים את עבודת המשטרה הרגילה, והיא תיבנה בדרך של האצלת סמכויות מן המשטרה לרשות המקומית, באותה דרך שבה קיבלו פקחי הרשות המקומית סמכות להכוונת תנועה. משטרה כזו היא כורח המציאות, ומהקמתה ירוויחו הן התושבים, הן הרשות המקומית והן המשטרה.
מפקד, כל מפקד, בין אם יודה בכך ובין אם לאו, מעדיף לעבוד עם קצינים שהיה לו נסיון טוב בעבר ושהוא יכול לסמוך הן על נאמנותם לו ולארגון והן על איכות עבודתם. גם במקרים בהם הקצין אינו מבריק יעדיף מפקד יכולת מוכחת על ההימור שבבחירת אדם לא ידוע, שגם אם הצליח בעבר, רמת "הכימיה" והנאמנות שלו למפקדו החדש תלויים בספק...
[לחזור לכתב העת משטרה וחברה לחץ כאן] [להורדת המאמר כאן: יחזקאלי ושלו: יחסי המפכל עם השר הממונה] [לריכוז המאמרים על יחסי המפכ"ל והשר הממונה, באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על יחסי הגומלין בין עובדי ציבור לנבחריו, לחצו כאן] ניצב משנה ד"ר פנחס יחזקאלי הוא מדריך המכללה לביטחון לאומי של צה"ל אורית שלו היא דוקטורנטית ומרצה…
המאמר מציג תקופה סוערת בחייה של משטרת ישראל. בין השנים 1968 – 1977 נבנה משרד המשטרה, במתכונת חדשה למעשה, ועוצבה מערכת היחסים והסמכויות שבין משטרת ישראל לשר הממונה עליה. בבסיס הדיון עמד המושג "אין אחריות מיניסטריאלית ללא סמכות". מוסברים התהליכים שהובילו להרחבת סמכויות משרד המשטרה, התחזקות מעמד השר וסמכויותיו בפועל, ולבניית מנגנונים למניעת לחצים פוליטיים מהמשטרה. כמו כן, מתוארים תהליכים מרכזיים בעבודת המשטרה בשנים אלו: בנית המנגנון המשטרתי של המאבק בפשיעת הצווארון הלבן; המאבק להשוואת שכר השוטרים לשכר אנשי הקבע ופתיחת השערים לגיוס אנשי צבא וסטודנטים; קבלת האחריות על ביטחון הפנים, הקמת המשמר האזרחי והיחידה המיוחדת למלחמה בטרור.
