האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
ר.א. תא"ל בדימוס, כמו חבורת הבכירים המכנה עצמה "קצינים למען שלום וביטחון", איננה מודעת לתת המיומנות של הצבא הירוק; ככזו שאין בה, כדי לקזז סיכונים המצויים לרוב בכל הסדר מדיני, קל וחומר בנזק שייגרם בגין החסך במיומנות, ששילש את מחיר הדמים במלחמות ששת הימים, יום הכיפורים, לבנון השנייה, וצוק איתן; ועוד ישלש אותו, היה וצה"ל יידרש, להכות בארגוני הטרור ברצועה…
מבקר מערכת הביטחון הוציא בשנתיים האחרונות ארבעה דו"חות על ארבעה מערכים בצה"ל. כל דו"ח מכיל 180 עמודים, והשורה התחתונה היא: "המערך לא מוכן למלחמה"! תאמינו או לא, הרמטכ"ל לא קרא את הדו"חות הללו; סגן הרמטכ"ל לא קרא את הדוחות הללו; לא היה שום דיון בצה"ל על טיפול בדוחו"ת האלה…
לקראת סיום תפקידו ציין רא"ל גדי אייזנקוט, כי צה"ל מוכן למלחמה "טוב יותר משהיה בעשרים השנים האחרונות". לא פלא שבגין הרדידות השלטת בצבא, בתקשורת ובמערכת המדינית – בקשור לסוגיות ביטחון, יכולה אמירה חסרת שחר שכזו, להתקבל כאילו נתנה במעמד הר סיני…
מילא הוועדות שלדידם לקחי המלחמות, היו ואינם. חמורה מזה פי אלף התחושה כי מאמצי הרמטכ"ל לדחיית מסקנותיו של האלוף בריק, בטיעונים פורמליים, הנם בחזקת הוכחה המעלה חשש, שמא חסרה לרמטכ"ל הנוכחי כמו לקודמיו, ההכרה בטעות ובביקורת, כמנוף הכרחי לביצוע משימותיו…
פיגועי עופרה וגבעת אסף מזכירים את קביעת אב בית הדין הצבאי לערעורים, בפרשת אלאור עזריה, כי "לא ניכרה ידו של מפקד שינחה את הנוכחים כיצד לפעול. לא ניתנו לאיש, גם לא למערער, פקודות מסודרות איך להתנהל בזירה"…
