אתחיל מהסוף: ההשקעה בפיתוח ובהצטיידות בתותחי לייזר מוצק/חשמלי היא חסרת תועלת ובזבוז כספי משלם המסים. אז מדוע יש שמתעקשים על פיתוח לייזר חשמלי כאשר ברור לכל בר דעת שהוא חסר יכולת? אולי בגלל האינטרסים של פרנסת וריווחי התעשייה הביטחונית שלנו...

היום כולם מבינים (באיחור של שנים רבות), שכדי להגן על המדינה ותושביה חייבים לפתח מהר, ולרכוש לייזר, כי האויב מכתר אותנו בטילים מדויקים. כשהכיתור יושלם כמותית ואיכותית תפרוץ המלחמה... ואז נשאלת השאלה איזה סוג לייזר?

חשוב להבחין: לייזר חשמלי הוא פתרון מצוין, קיים וזמין, לבעיית העפיפונים ובלוני התבערה; לייזר כימי הוא פתרון - שקיים והוכנס לנפטלין (הסקייגארד) - להגנת המדינה מנשק בליסטי, מטילים ומרקטות...

כאשר שוב יספרו לכם על איזה לייזר חשמלי שמפתחים כאן או רוכשים, דעו זה פתרון כושל, שלא יגן נגד הסכנה הגדולה שמאיימת על העורף והאתרים האסטרטגים: מתקפה נרחבת של רקטות וטילים לרבות טילים כבדים ומדויקים...

להלן מס' סיפורים וחצאי אמיתות שהיחצנים של כיפת ברזל והעיתונות - גם של צה"ל - "מוכרים" לציבור הרחב; ולהערכתי גם למקבלי ההחלטות, שמרביתם אינם מקצוענים ולכן לא מבררים היטב את הנתונים. הציבור מחזיק בהנחות השגויות הללו (כי 'מוכרים' לו...); כך גם ההנהגה הממשלתית, הציבורית והביטחונית (מסיבות פוליטיות); וכמובן, גם היצרנים (מסיבות כלכליות)...