אודה על האמת, התנהגות השר אמיר אוחנה היא לא בדיוק כוס התה שלי.... אבל, לפעמים אתה יושב מול המסך, משפשף את העיניים ולא מאמין: אסור לשר הממונה להתערב בענייני הפגנות והפרות סדר? באמת? בכל הכבוד, לא הכל פוליטיקה. יש גם היבט מקצועי וצריך להיות לאנשים אינטגריטי מקצועי...
ההפגנות בפתח תקווה, מידי מוצאי שבת, נגד היועץ המשפטי לממשלה מספקות לנו מקרי בוחן מרתקים על היבטים שונים של השיטור. במאמר קודם 'כיסינו' את הריב המתוקשר של דוברת המשטרה, מירב לפידות, עם השר הממונה, גלעד ארדן, בהקשר של משטרה בדמוקרטיה. הפעם נשתמש באותו אירוע על מנת לבחון את יחסי המשטרה עם הדרג הפוליטי הממונה עליה.
פעם, חצי השנה שקדמה להכרזה על המפכ"ל הבא הייתה תקופה של עדנה עבור השר לביטחון הפנים. היום, אינני בטוח כלל שגלעד ארדן נהנה מהתהליך שנכפה עליו עם תחילת כהונתו!
[לחזור לכתב העת משטרה וחברה לחץ כאן] [להורדת המאמר כאן: יחזקאלי ושלו: יחסי המפכל עם השר הממונה] [לריכוז המאמרים על יחסי המפכ"ל והשר הממונה, באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על יחסי הגומלין בין עובדי ציבור לנבחריו, לחצו כאן] ניצב משנה ד"ר פנחס יחזקאלי הוא מדריך המכללה לביטחון לאומי של צה"ל אורית שלו היא דוקטורנטית ומרצה…
המאמר מציג תקופה סוערת בחייה של משטרת ישראל. בין השנים 1968 – 1977 נבנה משרד המשטרה, במתכונת חדשה למעשה, ועוצבה מערכת היחסים והסמכויות שבין משטרת ישראל לשר הממונה עליה. בבסיס הדיון עמד המושג "אין אחריות מיניסטריאלית ללא סמכות". מוסברים התהליכים שהובילו להרחבת סמכויות משרד המשטרה, התחזקות מעמד השר וסמכויותיו בפועל, ולבניית מנגנונים למניעת לחצים פוליטיים מהמשטרה. כמו כן, מתוארים תהליכים מרכזיים בעבודת המשטרה בשנים אלו: בנית המנגנון המשטרתי של המאבק בפשיעת הצווארון הלבן; המאבק להשוואת שכר השוטרים לשכר אנשי הקבע ופתיחת השערים לגיוס אנשי צבא וסטודנטים; קבלת האחריות על ביטחון הפנים, הקמת המשמר האזרחי והיחידה המיוחדת למלחמה בטרור.