גרשון הכהן: הרפורמה שתהרוג את החקלאות!

הפריסה ההתיישבותית בגליל ובנגב אינה יכולה להתקיים רק עם יישובי ווילות פרווריים, דוגמת להבים עומר וכפר וורדים. הנגב והגליל זקוקים נואשות לנוכחות חקלאים יהודים, העוסקים בדבקות בחקלאות ובמרעה. חסרים לנו יהודים אנשי עמל וחובה לטפח אותם. אחרת נהיה בארץ ישראל כמו בגולה תלויים בחסדי האחרים...

גרשון הכהן: כך נראה קיום ישראלי בלי כבוד!

שוב טרור חקלאי. הפעם, שרפו בנהלל מתבן ומרכז מזון... כך נראה קיום יהודי בלי כבוד! מיותר לחזור שוב על הקשר בעצום שבין חקלאות לביטחון לאומי. מיותר להזכיר את הפעילות הערבית האינטנסיבית להשתלטות על שטחי המושבים בישראל... מה צריך עוד לקרות כדי שמערכות הביטחון הלאומי תתחלנה לראות עצמן אחראיות לבעיה הזו?

גרשון הכהן: ההתיישבות ביהודה ושומרון כנכס ביטחוני

במקום בו אין נוכחות התיישבותית אזרחית, המערכת הביטחונית מתקשה לממש את ריבונות המדינה. עובדה זו נכונה לא רק לשטחי יהודה ושומרון אלא גם למרחבי הגליל והנגב, כמו גם לכל יתר קווי העימות. לא רק שכוחות הביטחון אינם מסוגלים לספק מסה קריטית של נוכחות רציפה אלא שהם אינם רגישים דיים לשינויים בשטח הפוגעים באינטרסים הלאומיים הריבוניים...

פנחס יחזקאלי: מקומה של חקלאות הסְפַ‏ר במשרד הביטחון!

כשם שמשרד האוצר מסתכל על החקלאות דרך הפריזמה של מחירי התוצרת; כך מסתכל המשרד לביטחון הפנים על הטרור החקלאי כסוג מסוים של פשיעה שמצוי בתחתית העיסוקים המשטרתיים (הרבה פחות מהתפרצויות ומגניבות מרכב!) אבל חקלאות היא כלי ביטחוני להשגת מטרות לאומיות; וגם יעד לפגיעה לצורך השגת מטרות כאלה.

חקלאות וביטחון לאומי באתר 'ייצור ידע'

חקלאות - בוודאי בישראל, בשטחי הפלסטינים ובמדינות הגובלות איתנו - היא כלי חשוב לביטחון הלאומי של כל מדינה. בצד מחקר חקלאי יוצא דופן והצלחות בינלאומיות חסרות תקדים, מדיניות קצרת טווח וחוסר דגש נכון מייבשים את החקלאות היהודית בישראל. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות חקלאות והקשריה הביטחוניים, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה נעימה!

פנחס יחזקאלי: ההשתלטות הערבית על קרקעות מתחת לרדאר

זהו עדכון של מאמר שראה אור, במקור, ב- 2015, ועניינו, התופעה ההולכת ומתגברת של השתלטות, ממוקדת, של ערבים על קרקעות בישראל. המאמר עורר בזמנו 'רעש תקשורתי' רב, כשהשאלה המובילה הייתה, הימצאותן של הוכחות ל'יד מכוונת' שמאחורי התהליך. תשובתי היא שמבחינת התוצאה, אין זה משנה כלל אם יש יד מכוונת או שהתהליך מונע בכוחה של התארגנות עצמית...

גרשון הכהן: חשבון נפש לאומי – קריסת מפעלנו החקלאי

לא נותרו בארץ ישראל יותר מאלפיים חקלאים יהודים פעילים, רובם עברו את גיל 60... "אם חקלאות כאן מולדת כאן" הכריז לפני למעלה ממאה שנה איש רחובות משה סמילנסקי (ראו תמונה משמאל). גם במערב אירופה מובן כיום כי חקלאות היא הרבה מעבר לעוד ענף יצור למטרות רווח כלכלי. כאשר גרביים מסין זולות יותר, ניתן להצדיק כלכלית סגירת מפעל טקסטיל, במאמץ להעמיד במקומו מפעל אחר רווחי יותר. לא כך הדבר בהוויה החקלאית...

אבי הראל: יתרונה של ארץ ישראל, אספקת מים, ואפקט הפרפר

בפרשת עקב מנסה משה לומר לעם ישראל כי ארץ היעד שלהם עדיפה על פני ארץ מצרים בגלל פוריותה. ברם לכאורה לארץ מצרים יש עדיפות ברורה על פני ארץ ישראל, בגלל האספקה הקבועה של מים מהנילוס. לדבריו של משה יש כאן לדעתי מימד עמוק יותר. היתרון של ארץ ישראל הוא איכותי. מי שדר בה חייב להתאמץ להשיג מים...

גרשון הכהן: קיימות עירונית וזיקתה למרחב החקלאי

מחאת החקלאים עוסקת באופן ישיר במאבק לשכר הוגן לעמלם. אולם רעיון היסוד להתעקשותם להגן על עתיד מפעלם, מונע על ידי האמונה כי חקלאות מקומית כאינטרס קיומי אינה רק עניין כלכלי. דווקא במדינות המערב, בגישה המתוארת במושג 'קיימות', הבנה זו זוכה בשנים האחרונות לתמיכה גוברת.