סיפור הדחתו של יצחק זמיר מתפקיד היועמ"ש, היה במשך ארבעים שנה מיתוס מכונן ממש בהיסטוריה של מוסד היועץ המשפטי לממשלה. דוגמה ומופת ליועץ משפטי אמיץ שעמד על שלו - ושילם את המחיר. עתה, אחרי שנחשפו ניסיונות השכתוב של הפרשה, לא השכתובים של זמיר, לא ה"סדר" החדש בוויקיפדיה, ולא כל מהדהדי הגרסה המסולפת, יצליחו לשנות אותה. אבל הם כן ישנו, למרבה הצער, את האופן בו נזכור את השופט זמיר.

בניגוד לרבים הכועסים על עו"ד דינה זילבר, אני חושב כי יש לברך אותה. היא חשפה בנאום אחרון שלה כמשנה לפרקליט המדינה את עמדתה ואת גישתה הפוליטית. מתוך שלא לשמה באה לשמה. אם היה צורך להציג בפני הציבור גישה פוליטית של בעלת תפקיד כה בכיר בפרקליטות - באה הנואמת וסיפקה צורך זה...