יוזמת הרמטכ"ל להבעת דאגתו בפני ראש הממשלה, בתביעה לשיתוף המטכ"ל בהחלטות, לא רק לגיטימית אלא גם ראויה להערכה. הדרג המדיני כסמכות עליונה, בוודאי רשאי לקבל החלטות מנוגדות להמלצת הרמטכ"ל ומפקדי הצבא. אולם אין ספק כי שינויים כאלה, מחייבים עבודת מטה ובירור מלוא המשמעויות תוך הצגתן לדיון משותף בדרג המדיני.
אם איתמר בן גביר יצליח - השמים הם הגבול. אם יכשל, יהפוך לקוריוז ויתאדה מהחיים הפוליטיים. לכן, אין לו זמן לתקן הזנחה של עשרות שנים, במשטרה; ולהילחם בבכירי המשטרה - בהווה ובעבר - המתנגדים לשינוי, שינהלו קמפיין נגדו. עליו לבצע שינוי מהיר בתחושות הביטחון בפריפריה, ולהחזיר את המשילות, דרך המשמר הלאומי. המשטרה יכולה לחכות...
פרשת המגורים בארץ זרה, שהחלה עם ירידת יעקב לארם, חוזרת עם ירידתו של יעקב למצרים. האין היא דומה לירידה מהארץ גם בימינו? בירידתו של יעקב וכל משפחתו (למעשה, כל עמו) מהארץ – הם זנחוה, וצאצאיהם ייאלצו להילחם כדי לחזור לחיות בה ולהשיג בה עצמאות. הירידה הכללית של יעקב ובני ישראל הייתה ירידה מרצון. בעתיד יוגלו מארצם, ואז יהיה עליהם להילחם כדי לחזור ולהתגורר בה ולחיות חיים עצמאיים.
בפרשת ויגש מספר המקרא כי יוסף לאחר חשיפתו לאחיו, והבאתו של יעקב אביו למצרים, מושבם בחבל ארץ הנקרא ארץ גושן. במחקר הארכיאולוגי היו מספר הצעות לזיהוי המקום, ולאחר דין ודברים ממושך הוחלט, נכון לעכשיו, כי יש לחפש את ארץ גושן בקצה דרך שור, שהיא הדרך הנוחה ביותר מבחינה טופוגרפית, למעבר בין ארץ כנען לארץ מצרים.
המונח 'פופוליזם' הוא רַב-מַשְׁמָעִי. בעוד שחלק מהציבור יראה בו תווית מזלזלת, שנועדה לתאר את האיומים על הדמוקרטיות שלנו המגיעות מהימין הקיצוני; אחרים ימצאו בו סגולות פוליטיות, הפותחות שדה של אפשרויות, במונחים של שיתוף אזרחים. זהו אחד מאותם "אלמנטים של שפה" שצריך לנתח ועומקם, וגם לבקר, אם ברצוננו להבין לעומק את הסוגיות המוסריות, החברתיות והפוליטיות שעימן אנו מתמודדים.
"הפוך גוטה, הפוך"... תמיד לפני בחירות אני נוהג להציע לתלמידי לנהוג אחרת: להצביע הפוך! אם אתה ימני תצביע לשמאל ולהיפך. מדוע? כי בעולם פוליטי רדוד ופופוליסטי, מפלגות משיגות את ההפך ממה שהן מבטיחות לבוחר… ראו למשל מה קורה ל'קואליציית השינוי הימנית' שהחליפה את קואליציית השינוי משמאל: עוד בטרם הוקמה הממשלה, חבריה מקיימים בדבקות את הכלל, שניצחונות פוליטיים מדיפים, בדרך כלל, צחנה...
המנורה הייתה אחד ממרכיבי המשכן אשר נעשו, לפי דגם אלוהי; וּרְאֵה, וַעֲשֵׂה: בְּתַבְנִיתָם-אֲשֶׁר-אַתָּה מָרְאֶה, בָּהָר. האם מנורת הקנים המוכרת לנו - והמונצחת כסמל מדינת ישראל - היא אכן דגם המנורה הנכון, ביחס למפרט הטכני שמספקים לנו המקורות?
בשיר 'אני אוהב אותך לאה, מנסה אהוד מנור 'לסדר' סוף אוהב ומפויס למערכת היחסים המקולקלת, הרעה, המיוסרת, שבין אבי האומה לאם רוב בניו: מערכת שתחילתה ברמייה; והמשכה בהתעללות נפשית ובאפליה גלויה - של לאה ובניה על פני רחל ובניה אחריה - שתימשך גם אחרי מות יעקב. אבל, אין זו אהבה שמחה...
בשיר הנצח הנפלא הזה, איסלנד, מלמד אותנו שלמה ארצי על שלימות הניגודים של האהבה: לא נשיקה מתמשכת בשקיעה - כמו בשורות הסיום של רומנים רומנטיים - אלא עליות וירידות, סבלנות, יכולת להכיל את האהוב ברגעים הקשים, ולהתגבר על הסערות ביחד, בידיעה שאחרי הסערה מפשירים, ושוב זורחת השמש...
