פוליטיקה

חלמתי… אולם 317 מחוזי י-ם. יום א׳. 14.00. שם, ברחוב צלאח א דין. ממש מול משכן הפרקליטות. כבוד ההרכב הנכבד נכנס. הרכב תלתא. הכל קמים. "נא לשבת". המאשימה פותחת ראשונה…

יו"ר הכנסת החדש, יריב לוין, הכריז מלחמה על בג"ץ. הוא הדגיש ש"לא יאפשר את השגת הגבול של הרשות המחוקקת". אם אכן תצלח דרכו, הדרך לרודנות של ראש הרשות המבצעת, כיום זהו בנימין נתניהו, פתוחה. הכיצד?

366 מלים על סופן, עלייתן, התפלגותן והשתנותן של מפלגות, ומדוע לא מדובר בהרבה יותר מאשר פולקלור השווה בערכו כמעט לעיסוק באגדות ובנוסטלגיות ספורטיביות… הידעתם למשל שהפועל ר"ג לקחה את גביע המדינה, שהפועל גבת-יגור ניצחה את מכבי ת"א ושהפועל פתח-תקווה היתה אלופה חמש פעמים ברציפות?

כל עיתונאי ישראלי הבכירים יודעים מה קרה באותה מהומה בין איילת שקד ונפתלי בנט לשרה נתניהו; והגיע הזמן שהם יפסיקו להיות שפנים!

את תוכן הנאום הנ"ל אני מבקש להקדיש להצלחת ממשלת האחדות שזה עתה מוקמת. בעת הזו, כמו הדמוקרטיה עצמה, גם היא הפתרון הפחות גרוע ולפיכך הדבר הנכון לכוננו…

נוכח תמונה כזו של ערכי המדינה מתברר לאזרח הגון והגיוני שמדינת ישראל אינה מדינה יהודית כראוי ואינה דמוקרטית כראוי. במצב כזה, אזרח הגון והגיוני ירגיש זר בתוך מדינתו, כמו גולה בתוך מולדתו…

אז אחרי שהיה לנו את ביבי ואת רובי ואת גלנט, מצטרף בקול תרועה גם הגנב המורשע, הצדיק הידוע ושר הפנים אריה דרעי לרשימת אלה, שהשתמש במעמדו בשביל לסדר לבן החולה שלו יחס מועדף…

זו לא ממשלת חירום לאומית; גם לא ממשלת אחדות לאומית, זו ממשלת חרפה הלאומית. זו תהיה בוודאות ממשלת השחיתות הציבורית הלאומית הגרועה בממשלות ישראל. מדוע?

אנחנו, המון העם, העברנו את הסדר בבידוד בזום עם ההורים שגם הם לבד לגמרי. לגמרי לבד. והם, ״המנהיגים״ מורמים מעם, גבוהים מחוק ומתקנות חירום, פטורים מציות. הם יבקשו סליחה, או אפילו זה לא וימשיכו בדרכם ״המנהיגותית״ ואנחנו נחזור לבידוד עד להודעה חדשה. וזה פוצץ אותי מכעס, כעס לאו בר כיבוש…

"טראמפ סגר את המחלקה שטיפלה במגפות!" דיווחו כותרות העיתונים בארה"ב; וחצי שעה לאחר מכן, העתיקו כתבי החוץ הישראלים את אותן כותרות. בכלל, מגפה – כך מסתבר – מוציאה את כל הקאקערים מהחורים… כולם כותבים על R0, מפציצים את הקהל בנתונים מפה עד להודעה חדשה; ומבלבלים את המוח בלי הפסקה…