פנחס יחזקאלי: החיים הם סרט, אבל השחקנים שוכחים לפעמים…

"כל העולם הוא במה", קבע שייקספיר, ו"כל הגברים והנשים רק שחקנים". רק שאצל שייקספיר יכול היה השחקן, בתום ההצגה לרדת אל 'מאחורי הקלעים'.  היום אנו חיים בסרט מתמשך, שאיננו עוצר לעולם. המוזר הוא שמידי פעם מסתבר לנו, כי דווקא ה'שחקנים' הראשיים שוכחים לעתים את המצלמות…

פנחס יחזקאלי: פופוליזם. העברת הכוח לעם

פופוליזם הוא סגנון בפוליטיקה – הן של משטרים דמוקרטיים והן של דיקטטוריים; הן מימין והן משמאל למפה הפוליטית – שמטיף להעברת העוצמה, מהאליטות אל העם). מטרתו להשיג תמיכה ואהדה עממית, ולצורך כך, הוא עושה שימוש במסרים פשוטים וקליטים. ההיפך מפּוֹפּוּליזם הוא אליטיזם…

גרשון הכהן: עבאס זכי ומורכבות התחכום הפוליטי הפלסטיני

"… עם פתרון שתי המדינות, לדעתי, ישראל תקרוס, כי אם הם יצאו מירושלים, מה יהא על כל הדיבורים על הארץ המובטחת והעם הנבחר? מה יהא על כל הקורבנות שהם הקריבו? – רק כדי שיגידו להם לעזוב? הם נותנים לירושלים מעמד רוחני. היהודים רואים ביהודה ושומרון את החלום ההיסטורי שלהם. אם היהודים יעזבו את המקומות האלה, הרעיון הציוני יתחיל להתמוטט… יתחיל לקרוס לתוך עצמו. אז נוכל להתקדם… "

פנחס יחזקאלי: 'על זאת', נתן אלתרמן וטוהר הנשק

המאמר עוסק בשירו של נתן אלתרמן 'עַל זֹאת', המשקף מאבק נחרץ, אמיתי ותמים משהו במלחמת העצמאות ל"טוהר הנשק" (ככל שניתן במלחמות). כמה שונים הדברים היום, כשצה"ל מואשם ברצח עם להשגת מטרות פוליטיות, ושהפרקליטות הצבאית רוקמת – לכאורה, מפחד ביה"ד בהאג – עלילות נגד לוחמים בגין "רצח מחבל נוחבה" או אונס במהלך מעצר בשדה תימן…

פנחס יחזקאלי: רעיון מחולל, גיור תרבותי לאומי לביסוס הרוב היהודי בישראל

הרעיון המחולל שלנו לפתרון בעיית הצורך בביסוס מהיר של אוכלוסייה יהודית היא מיסוד גיור אזרחי: גיור תרבותי לאומי: אדם המקבל עליו את הלאום היהודי ואת תרבותו ומכיר באלוהי ישראל גם אם אינו מקיים את ההלכה, ויימצא מתאים על ידי בית דין חילוני לגיור, יוכל להצהיר נאמנות ללאום, לחתום על הצהרה ולהצטרף. פשוט כך. כך יוסר החסם העיקרי והמשמעותי הקיים היום, המונע משיכה של גורמים המעוניינים לחבור לרכזת שלנו. לאחר שיוסר, היא תוכל להאיץ ללא הפרעות!