תנ"ץ יורם סופר: "פרדוקס השינוי" במשטרת ישראל – משמעויות ולקחים

[צילום: חטיבת דובר המשטרה] [להורדת העבודה לחץ: יורם סופר – פרדוקס השינוי במשטרת ישראל – משמעויות ולקחים] זוהי עבודת הגמר של תת ניצב יורם סופר במכללה לביטחון לאומי, צה"ל מאביב 2010. מטרתה לענות על הפרדוקס, מדוע, למרות שינויים קדחתניים שאימצה משטרת ישראל חדשות לפרקים, רק התגברו הקולות מהסביבה המשימתית שבה היא מתפקדת, שקראו לכפות עליה … להמשך קריאה

ישראל טל: האם יש צורך באגף שיטור במשטרת ישראל?

ישראל טל - אגף השיטור

[הצילום הועלה לויקיפדיה ע"י Mark Probst from Vienna, Austria. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 2.0]

[להורדת העבודה לחץ כאן: ישראל טל – אגף השיטור]

בעיית הבעיות של משטרת ישראל היום הינה הצורך ברפורמה במה שמכונה הסיור (Patrol).

עבודה זו, של ניצב משנה ישראל טל, נכתבה בעת שנשקלה הקמת אגף המתמקד בדרג השטח, שהוזנח עד היום, המאגד את שוטרי הסיור. אולם אגף המבצעים השיטור והקהילה שאיחד את אגפי המבצעים והקהילה לאגף אחד הוא תוצאה שונה לחלוטין מאותו שינוי נכסף. היא נכתבה ב- 2010 כעבודת הגמר של נצם ישראל טל במכללה לביטחון לאומי של צה"ל. טל שימש גם כמדריך הראשי במכללה לקצינים בכירים ועדכני לאוגוסט 2014 הוא מפקד מרחב חברון.

תקציר העבודה מובא בפניכם. ניתן גם להוריד אותה לשימושכם:

מטרת העבודה הייתה לבחון את האפקטיביות של ההצעה להקמת "אגף השיטור" במשטרה, במציאות של קיץ 2010, בדגש על ההקשר של הביטחון הלאומי במדינת ישראל, לקראת היום שבו תונח הסוגיה שוב על שולחנם של מקבלי ההחלטות. 

אגף זה, אם וכאשר יוקם, אמור להוות שילוב של שני מערכים קיימים במשטרה: הסיור והקהילה, כולל תחום הפעלת המתנדבים (המשמר האזרחי).

להמשך קריאה

שאלות לבחינה בקורס: משטרה – פשיעה – חוק – חברה

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית – CC0 Creative Commons – שעוצבה והועלתה על ידי Alexas_Fotos לאתר Pixabay] [שאלות אלה מוצעות על ידי הסטודנטים, והן מסודרות על פי נושאי הקורס. אתם מוזמנים להוסיף עליהם] פתיחה + המשטרה בין מערכת האכיפה לחברה שאלה 1: משטרה היא אחד הכלים האפקטיביים ביותר שיש למדינה, להשגת מטרות נתונות… זה נכון –  … להמשך קריאה

פנחס יחזקאלי: קללת הסטטיסטיקה המשטרתית

גורמים במשטרה פותחים תיקי שווא, ומנפחים באופן מלאכותי נתונים סטטיסטיים, על-מנת להציג 'פיענוחים' והצלחות, במטרה לעמוד ביעדים שהציבו בפניהם ושמציבה בפניהם מערכת הערכת היחידות "המנה"ל".

שיפור טכנולוגית ושינוי ארגוני – האם הם מעודדים שינוי?

ספרות המקצועית רואה בדרך כלל בקפיצת מדרגה (Quantum Leap) טכנולוגית ובשינוי ארגוני המתרחש בעקבותיה בטווח הקצר, זרז לשינויים ארגוניים משמעותיים יותר בארגון בטווח הארוך. אולם, ישנם גם מצבים הפוכים – שהצלחה בשינוי הראשון בטווח הקצר מחלישה את התנאים ליצירת שינוים מהותיים יותר בעתיד…

פנחס יחזקאלי: 'משחק משיכת החבל' שבין הפוליטיקאים לחוקריהם

את המאבק, שבין הפוליטיקאים ליחידות החקירה המשטרתיות, ניתן לדמות למשחק ב'משיכת חבל'…

שיטור מנבא (Predictive Policing) – רפורמה חדשה בשיטור בארצות הברית

[בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com] [לאוסף המאמרים על תורות הפעלה במשטרה (דוקטרינה), לחצו כאן] ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי … להמשך קריאה

אראלה שדמי ופנחס יחזקאלי: שיטור עירוני בישראל – היסטוריה, מודלים, דילמות

[להורדת המאמר: שדמי ויחזקאלי – שיטור עירוני בישראל – היסטוריה מודלים דילמות] [לקובץ המאמרים על משטרות עירוניות בישראל, לחצו כאן] מאמר זה עוסק בהתהוות השיטור העירוני בישראל בדרך של התארגנות עצמית, ללא הכוונה מלמעלה ועל אפו וחמתו של השלטון המרכזי. המאמר ראה אור בספר: עיר ומדינה בישראל, שלטון מקומי לקראת העשור השביעי, בעריכת אברהם בריכטה, ערן … להמשך קריאה

פנחס יחזקאלי: למה הם מרביצים? על אלימות משטרתית וסיבותיה

מסיבות שונות, מתבוססת המשטרה בבעיית אלימות השוטרים, בלי יכולת למצוא לה פתרון!

פדופילים – איך מתמודדים איתם?

פדופיליה

[בתמונה: איור מעשה ידי מרטן ואן מאלה משנת 1905. התמונה היא נחלת הכלל]

הירצחו של הילד, לאון קלנטרוב ז"ל, ממושב בני עייש, בינואר 2010, על ידי שני שכניו – תאומים החשודים כפדופילים, מעלה שוב לסדר היום את הסוגיה של התמודדות חברתית ומוסדית עם סוגיית הפדופילים. סוגייה זו מרתקת במיוחד משני טעמים עיקריים:

האחד, היא נמצאת בקצה קו הרצף של התיאוריות הקרימינולוגיות, כך שהדיון בה "לוקח לקצה" את תיאוריות הענישה. עבריינות מין סדרתית היא, בדרך כלל, מולדת. ועל כן, היא מנטרלת את התיאוריות הרבות העוסקות בשיקום בקהילה ואת הדיון על יעילותן והצדקתן. זאת, כיוון שללא שלילת כושרו הגופני של העבריין לבצע את העבירה – הוא משול לפצצת זמן מתקתקת ושהותו בקהילה מסכנת אותה באופן מוחשי.

השני, התיאוריות הללו "מביאות לקצה" גם את הויכוח המקצועי והציבורי בנוגע למדיניות הליבראלית מאוד יחסית כלפי אסירים בכלל, כולל עברייני המין (שהחלה משתנה בשנים האחרונות).

להמשך קריאה