האם יכולנו למנוע את מותה של נועה גולדרינג הקטנה?

%d7%a8%d7%a6%d7%97-%d7%a0%d7%95%d7%a2%d7%94-%d7%92%d7%95%d7%9c%d7%93%d7%a8%d7%99%d7%a0%d7%92

ב- 25 ביולי 2009 נחנקה נועה גולדרינג בת השלוש והומתה על ידי אביה, והציבור כולו עסק בשאלה, האם ניתן היה המוות להימנע. המשטרה בדקה אם היו תלונות קודמות; קרובי משפחה ומכרים מתוחקרים בתקשורת, חזור ותחקר, לגבי רמיזות שתוכלנה לאתר את אותו רמז, שאם היה מתגלה ומטופל מראש – היה הרצח נמנע.

מעבר לנטיית הלב לראות כל מקרה כפוטנציאל ל"Happy End" שהשתבש בעקבות מחדל, מוטב לומר את הדברים בגלוי: אם בן משפחה יחליט לקחת את חייו של בן משפחה אחר, ויהיה עקבי בנחישותו לעשות זאת, הוא יצליח!!!  שום מערכת, בוודאי לא מערכת ביורוקרטית כמערכת אכיפת החוק, לא תצליח למנוע זאת ממנו (אם אתם סבורים שאני טועה, אשמח אם תעמידו אותי על הדרכים האפקטיביות לעשות כן…).

להמשך קריאה

שלום הציבור מול זכויות האזרח – המאבק על חוק המאגר הביומטרי כמקרה בוחן

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי NEC Corporation of America לאתר flickr] התלהטות המאבק על חוק המאגר הביומטרי הינה שיא נוסף בקונפליקט שלא יגמר לעולם, בין  הצורך של מערכת אכיפת החוק לדאוג לשלום הציבור ולהתמודד עם הפשע, לבין חובתה לעשות זאת בדרך שתשמור ככל האפשר על זכויות האזרח. כל חברה דמוקרטית מהווה כר התמודדות לשני אינטרסים סותרים: קיום הסדר החברתי … להמשך קריאה

פנחס יחזקאלי: מה בין עובדי רשות המסים ל"שוטרים הנוקמים" מנהריה?

עובדי רשות המסים נמנעו מלשתף פעולה ולנתק את משפחות הפשע מצינור החמצן הכלכלי, בשל סכסוך העבודה הארוך, במסגרתו דרשו תוספת סיכון תמורת אכיפת חוקי המס כלפי ארגוני הפשע. הם צודקים!

למה הם "חוצים את הקווים"?

שחיתות משטרתית

[התמונה: צילום מסך מתוך סרטון היו-טיוב: Corrupt Cops Caught by Their Own Cruiser Camera!!!]

[לריכוז המאמרים על על שחיתות שלטונית ואחרת, באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

ביולי 2009 פרסמה התקשורת מקרה נוסף של שוטרים שכשלו – אנשי מודיעין לשעבר שנעצרו בחשד שהעבירו מידעי משטרתי מסווג לאוליגרך.

הסתבכותם של אנשי משטרה החוצים את הקווים היא תופעה מוכרת במשטרות העולם המערבי, ומוכרת לנו היטב מסדרות הטלוויזיה, האמריקניות ברובן, הגודשות את המסכים. היא חלק ממה שמכונה בספרות המקצועית שחיתות משטרתית (Police Corruption). היא מרוכזת בכל העולם באותם תחומים, שיש להם פיתוי מצד לקוחות פוטנציאליים – בעיקר בתחומי המודיעין והתנועה, פחות במגזר החקירות והרבה פחות במגזר הסיור.

בישראל, מצויה התופעה על אש קטנה ביחס לארצות הברית למשל, אולם היא צפויה להתרחב, בהתחשב בכסף ה"גדול" הנמצא בידיהם של ה"לקוחות" של "חוצי הקווים" הללו, וכשהמחיר הולך ועולה – גדל גם הפיתוי בהתאמה…

להמשך קריאה

פנחס יחזקאלי: מה המשותף לפרשת שי דרומי ולמהומות החרדים בירושלים?

שי דרומי ומהומות החרדים

[צילום הפגנת החרדים כנגד גיוס בני ישיבות לצה"ל בירושלים הועלה לויקיפדיה ע"י אלי סגל ב- 2014. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה CC BY-SA 3.0הצילום של שי דרומי הועלה לויקיפדיה ע"י שי דרומי. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה CC BY-SA 3.0]

[לקובץ המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע' אודות ירושלים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על האתגר החרדי של ישראל, לחצו כאן]

ביולי 2009 בערה ירושלים, על רקע מעצרה של אם חרדית מנטורי קרתא, בחשד שהרעיבה את בנה בן השלוש עד שמשקלו הידרדר לכ- 7 ק"ג בלבד. אביה של האם צוטט באומרו: "היא לא עשתה כלום. אני בטוח שהיא מסרה נפשה על הילד הזה" (חכמון ונוביק, 2009).

בפרשיה הבוערת האחרת של השבוע – זיכויו של שי דרומי בבית המשפט המחוזי בבאר שבע – צוטטה משפחת ההרוג הבדואי בתקשורת כי "חיי כלב במדינה יקרים יותר מחיי הבדואי".

המשותף לשתי ההתבטאויות הללו היא העובדה, שהן חושפות קרע, שספק אם הוא ניתן לאיחוי, ביןמערכת אכיפת החוק לקבוצות מיעוט בישראל. התבטאויות אלה אינן חריגות, והן מאפיינות התבטאויות דומות מצד קבוצות מיעוט אחרות.

להמשך קריאה

פרשת שי דרומי – הצד של מערכת אכיפת החוק

פרשת שי דרומי הייתה שרשרת האירועים במהלכם ירה שי דרומי, חקלאי מחוות בודדים בנגב, ב-13 בינואר 2007, בח'אלד אל-אטרש ובחברו, איוב אל-הוואשלה, לאחר שפרצו לחוותו יחד עם שניים נוספים. אל-אטרש נהרג ואל-הוואשלה נפצע כתוצאה מהירי. מעצרו של דרומי עורר דיון ציבורי בשאלה האם רשאי אדם לירות בביתו שלו בפורץ או מסיג גבול, ובסופו של דבר הוביל לחקיקת שינוי בחוק העונשין, המכונה "חוק דרומי", שקבע הגנה מפני הרשעה פלילית בגין מעשים כמו אלה שביצע דרומי, בנסיבות דומות. דרומי זוכה על ידי בית המשפט מהאישום בהריגה…

ביטול הנהלים בשירות הציבורי – שינוי ארגוני יצירתי במיוחד או התאבדות ניהולית?

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית – CC0 Creative Commons – שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay] ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה. *  *  * רעיון שמאחורי הנהלים בארגונים ביורוקרטים הוא הניסיון להעתיק … להמשך קריאה

ריקה יצחקי הראל: מעמד ודימוי השוטר היהודי בתקופת המנדט

מטרת המאמר לבחון את הדימוי החברתי של השוטרים היהודים בתקופה המנדטורית (1948-1918) בעיני הממסד היהודי ובעיני בני היישוב. פרופיל השוטר היהודי נבחן באמצעות ניתוח מִפקָדים, תוך דגש על המאפיינים הדמוגרפיים, הכלכליים והחברתיים שהשפיעו על אופי הנוף האנושי במשטרת המנדט. עוד עוסק המאמר בסוגיות כמו: האם הדימוי והתפיסה החברתית של השוטר ביישוב תאמו את המאפיינים האישיים של השוטר? באיזו מידה ההשפעות הסביבתיות והחברתיות דחפו להתגייסות או לאי התגייסות למשטרה? האם ההתגייסות למשטרה נבעה מבחירה חופשית או הייתה פרי מצב כלכלי חברתי? וכדומה.

"משטרת העם" או משטרה מקצועית – משטרת ישראל כמראה הפוכה לצה"ל

[להורדת הקובץ לחץ: פנחס יחזקאלי – משטרת העם או משטרה מקצועית] זהו פרק מתוך הספר: צה"ל – צבא העם או צבא מקצועי, שראה אור ב- 2009 במסגרת סדרת האוניברסיטה המשודרת של גלי צה"ל בשיתוף המכללה לביטחון לאומי, צה"ל (הוצאת משרד הביטחון): במהלך הרצאות הקורס כמו גם בספרות המקצועית, הועמד המודל של "צבא העם" מול זה של … להמשך קריאה

להקים מהר את "אגף השיטור" החדש

[Created by Paul August, ויקיפדיה] ממקומי הנוכחי בינואר 2009 (בחופשת פרישה) אין לי מושג וחצי מושג מה עולה בגורלו של אגף השיטור המתוכנן, שאמור לאחד תחת קורת גג מנהלתית אחת את שוטרי הסיור ביחד עם מערך המתנדבים המשטרתי, ומדוע הקמתו מתעכבת. יחד עם זאת, למרות העיכוב וגם בגללו, הרגשתי צורך להקדיש את המאמר הזה לחיוניות … להמשך קריאה