[בתמונה: התארגנות עצמית של צפורים בטבע. הצילום נוצר והועלה לויקיפדיה על ידי Christoffer A Rasmussen, והוא נחלת הכלל] [לאוסף המאמרים על יצירתיות וחדשנות, לחצו כאן] ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה. *  *  * בסוף…

זהו צרפתי סרטון חביב, שמרבה "להסתובב" באינטרנט. הוא מתאר גברת מכובדת, שעל מכוניתה מדבקה "War is not the answer", מתמכרת לחלוטין לתאוות הנקמה בגברת אחרת ובמכוניתה' בשל הערה של מה בכך שהובילה לסריטה של מה בכך ברכב, ושיצרה הידרדרות שהובילה להרס שתי המכוניות (לנשים המכובדות שלום…) לכאורה, סרט הומוריסטי על תאונת דרכים. למעשה (ומעבר לחיוך שהוא…

המושג רצח מרובה, או רצח מרובה קרבנות קיים מאז היווצרות האנושות, אך נכנס לחשיבה האקדמית רק בשלושת העשורים האחרונים.שתי תפיסות מנוגדות למונח זה עלו החל משנות השמונים. מחד גיסא, חוקרים טענו שרצח מרובה מהווה מושג אחד מבחינה תיאורטית ואמפירית, הכולל תת-סוגים שונים כמו: רצח המוני, מסע רצח ורצח סדרתי. מנגד, חוקרים אחרים טענו שהמונח של רצח מרובה הוא רק כותרת לתופעות שונות לגמרי של רצח המוני, מסע רצח ורצח סדרתי.

[מקור התמונה] מהו ייעודה האמתי של מערכת אכיפת החוק? בדיון הקודם הבאנו את ההסבר הפרובוקטיבי לכאורה, מבית מדרשו של קארל מארקס, כי מערכת אכיפת החוק נוצרה למען אליטות ומשרתת אותם. בדיון הנוכחי נכסה את שני הנותרים, שהם, במידה רבה, הסברים משלימים. עם הייעוד השני התמודדנו הרבה בדיונים קודמים, בייחוד בזה שעסק בניגודיות וההשלמה שבין שלום הציבור…

[בתמונה: קרל מרקס. התמונה היא נחלת הכלל] שאלת ייעודה של מערכת אכיפת החוק עלתה הרבה בדיונים הקודמים, עד כי סברתי, שנכון יהיה להקדיש לה מספר דיונים נפרדים, על מנת לסכם את התובנות שהעלינו בתחום זה. מצאתי בספרות המקצועית שלושה ייעודים עיקריים למערכת – שניים שמשלימים זה את זה ואחד חליפי. הפרובוקטיבי מכולם יהיה במוקד הדיון…

אם חלקכם הביע זעזוע מ'חוק שלושת המכשלות' כנגד עבריינים מועדים, או מהטיפול באנשי הפשע המאורגן כטרוריסטים, הרי בתחילת המאה העשרים למשל, עוקרו בכפייה פושעים מועדים, רפי שכל ואנסים בתוקף חוק, בארצות הברית ובחלק ממדינות אירופה. מדינת אינדיאנה בארצות הברית הייתה הראשונה לחוקק חוק כזה עוד ב- 1907. החוק התיר לעקר פושעים מועדים, רפי שכל ואנסים, על פי המלצה של ועדת מומחים...

[בתמונה: 'הקומונה הפריזאית' קוראת תגר על השלטון המרכזי, מאי 1871] בדיונים הקודמים בדקנו את מידת סובלנותן של קבוצת הרוב ומערכת אכיפת החוק כלפי האוכלוסיות ה'לא נורמטיביות', וגילינו שסולם הצרכים של מאסלו עובד גם עובד. ליברליזם וסובלנות נמוגים, גם בדמוקרטיות המשוכללות ביותר, ברגע שסדר החיים מתערער.

מטרתו של המאמר לסקור את עבודת המשטרה במסגרת תהליך הענישה הפלילית. קרי, את פעילות המשטרה, שתוצאתה הגשת כתב אישום בבית המשפט: קבלת תלונות וייזום פעולות משטרתיות לגילוי עבירות, המניבות תיקי חקירה; מעצר חשודים לצורך חקירה; השלמת תיקי החקירה והעברת התיקים לתביעות המשטרתיות או לפרקליטות המדינה לצורך הגשת כתב אישום. ראה אור לראשונה בספר סוגיות בתורת הענישה בישראל (2009), בעריכת שלמה גיורא שוהם ואורי תימור, וניתן להוריד אותו כאן.