קיימות שתי דרכים להצגה ויזואלית של מבנה הארגון: תרשים עץ להצגה פשטנית; ורשת להצגה מורכבת יותר. במאמר זה נציע לכם, לוותר על הדרך הקונבנציונלית להצגת ארגון  ולאמץ את הרשת. מדוע?

לכל תחום עיסוק המכבד את עצמו נדרשת ביקורת והיזון חוזר. בישראל יש רק נר ביקורתי אחד שדולק בחשיכה המקצועית הזו של מדעי הרשת: היועץ ארגוני ואסטרטגי, אלון שוורץ, איש חושב, שהסכים לשתף חלק מהביקורת המקצועית שלו גם באתר 'ייצור ידע'.

למרות שמערכות מורכבות מתוארות טוב יותר על ידי המטאפורה של הרשת, יש להכיר במגבלות של התפיסה וזאת כדי להשתמש בה באופן מדויק יותר בבואנו לתאר מציאות!

כיצד מערימים עלינו ברשתות החברתיות; וגורמים לנו להאמין למשהו שאינו נכון? כיצד נוצרת ויראליות ברשת? הגורם לכך הוא אחת מהטיות התפיסה המרתקות שגורמות לנו הרשתות החברתיות. היא קרויה: "אשליית הרוב ברשתות החברתיות" (The Majority Illusion in Social Networks); ועלתה לתודעה הציבורית ב- 2015...

בתאריך פרסם הכתב רועי שרון ב'כאן 11' כי מערכת הביטחון בלמה צעדים שהדרג המדיני קידם ונראו לה מוגזמים. 'גיבור' הכתבה הוא מפקד פיקוד המרכז לשעבר, האלוף רוני נומה, שעל פי הכתבה "תמרן את הקבינט בגל הטרור לפני כחמש שנים, שכונה "אינתיפאדת היחידים". רק שמה שרועי שרון מכנה 'תמרן', אלה השפעות גומלין לגיטימיות ובריאות בין הדרג הצבאי למדיני...

מה קורה כאשר אנו מבקשים להשיג מטרה בעתיד; אולם אין בידנו כל מידע על ניסיון קודם – לא שלנו ולא של אחרים – בדרכי הפעולה שיכולות להביא להשגת אותה מטרה? במקרים אלו התכנון שלנו הוא בגדר הימור מוחלט. אין מומחים לעתיד ומפלס אי הוודאות גבוה מידי כדי שנוכל לנווט את עצמנו באפקטיביות. דרוש לנו ידע חדש בדחיפות. אלה המקרים הקלאסיים בקבלת החלטות שבהם נכון לנקוט בגישה הקרויה "סוף מחשבה במעשה תחילה".

קיימות שתי דרכים של הצגה ויזואלית של תהליכי עבודה: בתרשים זרימה (הדרך הפשוטרה יחסית) וברשת (הדרך המורכבת יותר). במאמר הזה אמחיש לכם את אופן בניית התהליך והצגתו כרשת...