עם פרסום תכנית טראמפ נוצרה מציאות חדשה שדוחפת לסיפוח ביהודה ושומרון. עד שנוצרה המציאות הזו אני הייתי מאלה שמעדיפים שלא יהיה סיפוח. אסביר...

תרשו לי להיות אופטימי בנוגע לתכנית המאה של הנשיא האמריקני, דונלד טראמפ... אם ננתח את רוב דברי המומחים שדיברו על המציאות החדשה שנוצרה בעקבות התכנית, נמצא מכנה משותף אחד: אנחנו מנסים לפתור בעיות של איך תראה המדינה הזו שלנו, באמצע המאה ה- 21, עם מושגים מהמאה ה- 19והמאה ה- 20... צריך לשנות מערכת מושגים ולהמציא רעיונות חדשים!

בעשורים האחרונים, המצפן של  מדינת ישראל פועל בדומה למצפן של ג'ק ספארו, רב החובל מ"שודדי הקריביים" – היה זה מצפן קסמים שמראה את הכיוון למקום שאליו ליבו של מחזיק המצפן הכי רוצה  להגיע. אלא שאם האיש בידיו המצפן, אינו סגור על המקום אליו הוא ממש רוצה להגיע, המצפן לא עובד. זו בדיוק השאלה בשעה הרת גורל שכזו: לאן מדינת ישראל מבקשת להגיע? וכאן מתפצלות הדרכים...

אחד התופעות המוכרות בשיח הפוליטי ישראל היא, הניסיון למכור רעיונות, מבית מדרשו של השמאל, דרך "מומחים" מטעם, המציגים, לכאורה, חוות דעת "מקצועית" "אובייקטיבית". כך, במשך שנים, נהנה השמאל ממונופול כזה של השיח הביטחוני; כשכל דעה סותרת שהציג גורם אחר, נדחתה בזלזול כ"דעה פוליטית"...

למדינות יש 'גבולות משפטיים' של הטריטוריה הלאומית שלהן; ואולם יש להן גם 'גבולות אסטרטגיים', שלהגנתם יהיו מוכנים לצאת למלחמה. זו הדרך, למשל, להבין את משבר רוסיה אוקראינה בינואר 2022.

הבקעה במלוא היקפה, בפירושה הרחב, חיונית לביטחון מדינת ישראל ואינה נתונה כלל למשא ומתן. החזקתה בידי מדינת ישראל נדרשת להתקיים לעד, ומצריכה פיתוח פריסה התיישבותית רחבה כשדרה מזרחית למדינת ישראל...

דווקא בעידן הדרישה הגוברת לשקיפות מוחלטת, הפוטנציאל הטמון בשינוי הדינמי בין גלוי לנעלם, הופך להיות כורח חיוני להתנהלות אסטרטגית יעילה: אפשר למנף את הגילוי בשקיפות מלאה כביכול, על מנת להסתיר טוב יותר את מה שהמציאות מחייבת להמשיך ולהסתיר!

השבוע נערכה הקרנת בכורה לסרט הישראלי "עכביש ברשת", בבימוי ערן ריקליס ובהפקת מיכאל שרפשטיין; עם שחקנים מהשורה הראשונה: בן קינגסלי,  איתי טיראן, מוניקה בלוצ'י ומכרם חורי; ועם תסריט מדויק וחסכני שכתבו גדעון מרון ועמנואל נקש, בעבודת צילום מופלאה של ריצ'ארד ואן אוסטרהוט, ומוזיקה מקורית של יונתן ריקליס, נוצרה יצירת מופת...

טבח ה- 7 באוקטובר 2023 ב'עוטף ישראל', לימד אותנו כי איום כוחות הקומנדו בהיקף מערכתי - המיועדים לכיבוש יישובים ומתקני צה"ל בקדמת הגבול - מבליט חסך בכוחות מקומיים זמינים בכוננות מתמדת, להגנת יישובי הספר כנגד התקפת פתע ההולכת ונעשית לדרך פעולה אפשרית וסבירה…

את פגעי השיטפונות האחרונים בערי החוף, נוטים לייחס לרשויות המדינה, שלא השקיעו כראוי בפיתוח התשתיות. זה רק חלק מהסיפור. הבעיה העיקרית - ואותה מדחיקים עד כדי הכחשה - נובעת מכשל תכנוני ברמת המאקרו...