"מתחיל רטוב ספוג וכאוב. עם הזמן, יכול להתכווץ לכדור; תקוע בנשמתך, יכול להפוך לצל; דבוק לגופך, יכול ל ה ת פ ז ר בתוך הרגל יומך. תמיד נוכח, לבל נשכח...". רגעים?אירית כהן נר-גאון כָּתְבָה וצילמה: מה קורה לג ע ג ו ע...

״סליחה״, שאלתי: ״ממי ואיך?״; והיא ענתה: ״מעצמך, מאחרים; מעומק הנפש, בכוונת אמת; סליחה מלב אל לב״... רגעים? אירית כהן נר-גאון כָּתְבָה וצילמה: סליחה...

"הערבים לא טפשים, גרשון. הם יפגעו רק בכל המסלולים שלכם! אף מטוס לא יוכל להמריא!" צחק. "החץ וקלע דוד שלכם לא יעצרו אלפי טילים מדויקים ביום. בדיוק כמו שעשיתם לנו בששת הימים!"... "אבל איפה הצוות שלך, דוקטור סולטאני?" שאל כבר בלי קול. "כולם קיבלו הוראות באינטרנט להצית שרפות! עכשיו המדינה בוערת! אבל אנחנו לא פוגעים בתשתיות ובבתים. רק מלמדים אתכם לקח..." צחק...

פְּתַח לִי שַׁעַר בְּעֵת נְעִילַת שַׁעַר כִּי פָּנָה יוֹם; וְעִמּוֹ פָּנָה לִבִּי וְהָיְתָה לִי דֶּרֶךְ וְהָיָה לִי אֱלֹהִים, אַךְ אִבַּדְתִּי שִׁירִי; וְעִמּוֹ אָבְדוּ לִי, נְתִיבֵי דַּרְכִּי... איילת קציר: שִׁירָה בְּעַיִן נָשִׁית בּרוּחַ פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ – פרשת וילך...

לחצות מעברים; בין שחור ללבן ובין מה שביניהם. לדעת בחלקם רק לגעת; ובחלקם להיאחז לצמיתות... רגעים?אירית כהן נר-גאון כָּתְבָה וצילמה...

בְּמַעֲלֵה הַזְּרִיחָה, לְבוּשָׁה מַלְמָלָה ויְחֵפָה; מְדַוֶּשֶׁת הַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה, עַל אוֹפַנֶּיהָ הַבּוֹהֲקִים. מַגָּעָהּ רַךְ, מַבָּטָהּ מְחֻיָּךְ וְהִיא נָעָה בְּקַלִּילוּת... רגעים – אירית כהן נר-גאון כָּתְבָה וצילמה... בְּקֶצֶב שָׁקֵט וּבְפַשְׁטוּת.

הנה אני כָּאן, נִצֶּבֶת לפני, לְפָנַיִךְ בפנים ממתיקות סדקים. סִימָנֵי הַזְּמַן נכרים, וזִכְרוֹנוֹת מִשְׁתַּקְּפִים. הַאִם אֶת הַסִּפּוּר שֶׁלִּי, שֶׁלְּךָ, שֶׁלָּנוּ הֵם מְסַפְּרִים? איילת קציר כותבת שִׁירָה בְּעַיִן נָשִׁית...

הִנֵּה אֲנִי כָּאן, נִצֶּבֶת לְפָנַי, לְפָנֶיךָ; נִרְגֶּשֶׁת כְּמוֹ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה; אָז בָּאתָ אֵלַי בְּאוֹתוֹת וּבְמוֹפְתִים, מְנַסֶּה לִמְשֹׁךְ אוֹתִי אַחֲרֶיךָ; וְהָלַכְתִּי... איילת קציר כותבת שִׁירָה בְּעַיִן נָשִׁית, בְּרוּחַ פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ...