אמונה

בפרשת וישלח, מתאר המספר המקראי בקיצור נמרץ את מעשה ראובן ובלהה, שהתרחש לאחר מות רחל – ובו שכב ראובן עם שפחתה – בלהה, שהייתה פילגש אביו יעקב. האם אלה הם פני הדברים?

הפרשה הזו מלמדת אותנו כלל ששולט במקומותינו גם היום – הססנות מתפרשת כחולשה, המזמינה ניצול; ותקיפה מוצלחת מוערכת גם על ידי מי שהתנגד לה…

ספר היובלים, משמיט את רוב החיכוכים עליהם למדנו מסיפורי המקרא. מדוע הוא עושה זאת?

ההבטחה שנתן אלוהים לאברהם מועברת ליצחק ולצאצאיו, ולא לאף צאצא אחר של אברהם…

פרק כ"ח בפרשתנו תולדות, מתאר את יציאתו של יעקב מבית הוריו, בגלל החשש לחייו מפני עשיו אחיו. קודם צאתו מברך אותו יצחק אביו, הפעם בכוונת מכוון ללא רמייה מצד יעקב או רבקה. בתוך ברכתו של יצחק, מצוי האיסור שלא לקחת אישה מבנות ארץ כנען…

בסיפור אודות קניית מערת המכפלה על ידי אברהם מידי עפרון החיתי, יש אלמנטים פולמוסיים מובהקים, הבאים לומר כי בני ישראל השתלטו על מקומות בארץ כנען, לאו דווקא על ידי כוח החרב אלא על ידי קנייה כדת וכדין. הסיפור של קניית מערת המכפלה, על היבטיו הפולמוסיים, איננו יחידאי במקרא, וכמוהו יש מקרים נוספים…

אני מציע לאנשים לעצום את העיניים. לא לחפש את הישועה בשמים או באופק או באיזה מקום רחוק או באנשים אחרים. עצמו את העיניים וחפשו את החופש בתוך עצמכם: יד כִּֽי־קָר֥וֹב אֵלֶ֛יךָ הַדָּבָ֖ר מְאֹ֑ד בְּפִ֥יךָ וּבִֽלְבָבְךָ֖ לַעֲשֹׂתֽוֹ (דברים פרק ל'): בלי עיניים, בלי הסחות דעת.