דוד א' פרנקל: שחוק ודמע
"כִּי מוֹתָר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה; הַמִּשְׂחָק וְהַשְּׂחוֹק, וְאוּלַי – הַדִּמְעָה? … שיר של פרופ' דוד א' פרנקל.
האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
"כִּי מוֹתָר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה; הַמִּשְׂחָק וְהַשְּׂחוֹק, וְאוּלַי – הַדִּמְעָה? … שיר של פרופ' דוד א' פרנקל.
איך מביאים לדעיכת המחאה? איך גורמים לרוח לשנות את כיוונה, ובדרך לבצע את אותן רפורמות כלכליות הדרושות לישראל כאוויר לנשימה? 'רעיון מחולל' כזה מציע פרופ' ירון זליכה כבר שנים, אך איש 'לא הרים את הכפפה'. דומה שלאחר הבחירות הקרובות יבשלו התנאים לביצועו. תוך שלושה חודשים מרגע הביצוע נוכל להיות במציאות אחרת, אבל זה משחק שחמט מורכב ודינאמי, מול יריב אימתני, שיעשה הכל כדי לשרוד!
הדף הזה מביא לכם את האוסף השביעי של הכרזות העוסקות ברפורמה המשפטית או בהפיכה המשטרית – הכל ע"פ עיניכם. עיון מועיל ומהנה, ככל שניתן!
העם היהודי בארץ ישראל אינו יכול להכריע בשאלות היסוד ואף מוטב לו שלא לחתור לכך. בימים אלה של חרדה לעתיד מדינת ישראל, החברה הישראלית זקוקה מחדש להנהגה לאומית, ברוח דרך האמצע המכילה והמסנכרנת של בן גוריון.
"וְהַסֶּלַע אֶל עַל מִתַּמֵּר, נוֹשֵׂא רֹאשׁ, וְזוֹעֵק: "אֱלוֹהַי, עַד מָתַי?", וְהַגַּל שֶׁנָסוֹג, חוֹזֵר לְהַכּוֹת וּמֵשִׁיב: "לְעוֹלָם, בְּמִצְוַת אֵל שַׁדַּי!"… שיר של פרופ' דוד א' פרנקל.
פרק י"ד בפרשת ראה, מביא את רשימת בעלי החיים הטהורים והטמאים, שמותרים/אסורים באכילה. אחד מהעופות הטמאים המוזכר ברשימה, היא הדוכיפת, שזיהויה עבר גלגולים שונים. לציפור זו נקשרו אגדות לרוב, בגין התנהגותה המוזרה, והיא מוזכרת במדרש, בקוראן וגם בספרות העברית של העת החדשה.
הדף הזה מביא לכם את האוסף ה- 42 של כרזות ובהן אמירות שתועדו אצלנו, באתר ייצור ידע; בהקשרים של פוליטיקה, צבא ומדינאות…
בפרשה זו עולה השאלה התיאולוגית המתבקשת, את מי ה' מנסה? מי קהל היעד של ניסיונות אלה? לכאורה התשובה פשוטה, היות וניסיון צריך לחול על כלל העם. ברם חז"ל במדרש בראשית רבה, נוטים לחשוב שהאל מנסה רק את אלה שיכולים לעמוד בניסיונותיו. דעה זו הופרכה אין ספור פעמים במהלך ההיסטוריה היהודית…
הזורע רוח קוצר סופה… משך שנים מזהירים מומחים כי הסתמכות על 'מרכז עצבים' אחד – המרכז את מירב העוצמה בידיו – מסוכנת לישראל. עתה, במאבק על הרפורמה המשפטית / המהפכה המשטרית, התרחיש הזה מתממש במלוא עוצמתו!
אחד הסמלים המוכרים של תנועת המחאה הוא האגרוף המונף. זהו סמל וותיק שהמחאה השאילה לצרכיה. בסמל זה נעשה, לאורך השנים, שימוש מגוון, כסמל לסולידריות, לתמיכה, להצדעה, להבעת אחדות, להדגשת עוצמה, להתנגדות ולמאבק. בעידן המודרני, מזוהה האגרוף המונף בעיקר עם תנועות שמאל ועם תנועות של קבוצות מיעוט, אולם גם עם תנועות ימניות ופשיסטיות שעושות בו שימוש.