פוליטיקה

מה, השר היה מעולה לקרן טרנר כשקודמה על ידו שוב ושוב, משך שנים; וכשלקח אותה איתו כשפוטרה ממשרד התחבורה; אז עכשיו הוא בעייתי? כדאי שנרגיע. אף פקיד שאפתן לא עוזב תפקיד חשוב ככה סתם; ומוותר על מעמד ועוצמה…

אני די צוחק בשקט לראות כמה אנשים, ממתנגדיה של השרה מירי רגב, שפכו הררי מילים על השרה שהופיעה בתוכנית של המראיין. עושים מה שהיא רוצה שהם יעשו; ועוזרים לה למצב את עצמה גבוה יותר בפרימריז הבאים. אלוהים, כמה שאתם סתומים!

כל האנשים משקרים ומתרצים, בין אם כדי להימנע ממבוכה, להסתיר סיפור אהבה, בעיה עם ההורים, להינצל מתביעה משפטית, להישאר בעמדת כוח ועוד. לכן, אנחנו נחשפים לכך שפוליטיקאים משקרים הרבה. החלטותיהם חשופות לעין הציבור, אמירות עבר שלהם נרשמות ומוזכרות בעת לא נוחה, וכן הלאה…

רבותי, אין שום דבר חדש בכך שהדמוקרטים שותים את הדם עם קשית לכל מועמד רפובליקני (וכשנבחר הנשיא הרפובליקני הבא, הופכים את הנשיא הרפובליקני הקודם, לקדוש מעונה). יש שני חידושים בתקופת טראמפ…

הכותרת – "ההמון והכוח" היא שם  סיפרו של ההוגה אליאס קנטי (1960) זוכה פרס נובל לספרות (1981) שבחן בעין אנתרופולוגית את התופעה החברתית של ההמון, הנטייה של בני אדם להתקבץ לחבורות, והדינמיקות המתפתחות בו, שיש בהם כוח פוטנציאלי לחולל  שינויים חברתיים עוצמתיים ביותר…

בימים הקרובים התקשורת הישראלית הולכת לאכול לכולכם את הראש על הצעד האמיץ של יו"ר בית הנבחרים האמריקני, ננסי פלוסי, שתנסה להדיח את הנשיא, דונלד טראמפ, ע"י הפעלת התיקון ה 25 לחוקה. אף אחד מצרצרי התקשורת הישראלית לא יטרח להסביר לציבור מהו התיקון ה- 25…

מי שמנסה להעריך את תוצאות הבחירות על סמך הקונבנציה הקיימת בתקשורת האמריקאית ובעזרת הסקרים – שם את כספו על קרן הצבי!

כמה מילים על התקשורת האמריקאית וכמה על סקרים… התקשורת אמורה להיות כלבת השמירה של הדמוקרטיה; רק שנדמה, שבתהליך ההולך ומתגבר במהלך 20 השנים האחרונות, התקשורת איבדה את תפקידה המסורתי ככלבת שמירה, והפכה לסתם כלבה…

בעוד נתניהו מתחבט בדילמת גמליאל, מצוי המפכ"ל, מוטי כהן, בדילמה לא פחות קשה. עם תפיסתה של גמליאל בקלקלתה; ועם התפשטות ההפגנות מבלפור לרחבי הארץ; אבדה הלגיטימציה לאכוף את הסגר בקרב כל מגזרי הציבור…