אם אתם מבקשים מקור לרעיונות טובים, אפשרו העלאת רעיונות רעים!

זוהי הרצאה מוקלטת בשני חלקים העוסקת במאפיינים הארגוניים של משטרת ישראל כארגון צבאי ביורוקרטי. אותן תכונות שעוזרות לארגון צבאי כמו המשטרה להיות אפקטיבי בתחומים מסוימים; הן מקור צרותיו בתחומים אחרים. החוזקות והחולשות הם שני צדדים של אותה מטבע...

אל לנו לערבב תחושה עם הנמקה. אינך יכול לחשוב בצורה הגיונית, לעבד מידע מסודר ולחוות טורנדו של רגשות, כולם בו זמנית. כשאתה משתמש בהיגיון ובהיגיון, עליך לשלוט ברגשותיך, כך שלא יפריעו לעיבוד ההגיוני של מידע. אנשים שמשלבים סיבה ורגש טועים מכיוון שרגשותיהם חזקים יותר מההיגיון. תחושות גוברות על החשיבה; ואז, תקבל החלטה שאתה מאמין שהיא מחושבת היטב אך מבוססת רק על רגשות...

הבעיה הגדולה של מדינת ישראל, אם כן, היא לא גידול חברי הממשלה ל- 36 שרים, שהרי כבר בעת משבר הקורונה היה ברור כי ההחלטות התקבלו הרבה לפני ישיבות הממשלה, וכי קיים גוף שלטוני הקובע את המדיניות הרבה לפני שהשרים כלל מודעים לעניין או לצורך להחליט. הבעיה הגדולה הם מיהם חברי המטבחון, המקבלים את ההחלטות. אני חושש שיתברר כי מדובר בראש הממשלה, באשתו ובבנו...

'מודל שלושת הממדים' הוא תוצר של איסוף הסיבות לקיומה או היעדרה של מחויבות ארגונית (Organizational Commitment - OC), ואיגודם תחת שלושה ממדים, המתארים דרכים שונות לפיתוח מחויבות ארגונית של עובדים, בסדר יורד של עוצמה: מחויבות רגשית (רוצה): התקשרות רגשית לארגון; מחויבות מתמשכת (צריך): עלויות נתפסות המקושרות עם עזיבת הארגון; ו- מחויבות נורמטיבית-ערכית (חייב): הרגשת חובה להישאר בארגון...

רגש הוא סוג של כוח בעל יכולת להניע אדם ו/או לשתק אותו. הוא אחד הכלים שעימם אנו מקבלים החלטות. בקהילה המדעית אין קונצזוס, לגבי ההגדרה הנכונה לרגש. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות הרגש והשלכותיו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

קוד הנאמנות (Code of Loyalty), ביחד עם תרבות השקר הם שני המאפיינים הבולטים של תרבותם הארגונית של ארגונים ביורוקרטיים, בדגש על ארגונים צבאיים; ויש לו גם השפעה ישירה על תרבות השקר. משמעותו היא, שעל הכפיף/הפקוד להיות נאמן... ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות 'קוד הנאמנות' והשלכותיו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

הקשר שבין ציפיותיהם של אנשים מעצמם לבין ביצועיהם, היה ידוע מקדמת דנא, וניתן לאתר אותו גם לאתר כבר ספרות של יוון ושל הודו העתיקות... אבל מי שהעניק לתופעה הזו את שמה המדעי, היה רוברט קינג מרטון (2003-1910): אחד מהחוקרים הנודעים בסוציולוגיה באוניברסיטאות הארווארד וקולומביה. הוא זה שטבע את המושג נבואה שמגשימה את עצמה...

רובם המכריע של המודלים העוסקים בבני אנוש - הנלמדים בקורסים במבוא לפסיכולוגיה ובהתנהגות ארגונית - הם פרי מוחם של חוקרים מערביים, בעיקר אמריקנים; והם מתארים את אותם אנשים מאותה סביבת גידול שבה גדל החוקר. אבל, האם הם מתאימים לכולם?