גרשון הכהן: "הקיר הניצב איתן". הסיבה לכך שהסכמי השלום בסכנה!

אם לא תונחל תבוסה צבאית לחמאס, יקרסו גם הסכמי השלום והבריות שכרתה ישראל באזור! המפתח להבנת הדינמיקה הזאת היא הפתגם הערבי הידוע, המתאר את מסכת השיקולים המנחים את השחקנים באזורנו, לאורך שנים, "אנחנו עם הקיר הניצב איתן" (נחנא מעא אל חית אל וואקף): זוהי תמצית חכמת ההישרדות עתיקת היומין במזרח התיכון, הנדרשת לבריתות, בזיהוי נכון של הכוח העולה, אליו כדאי להצטרף בברית נאמנות…

אבי הראל: פרק עלום בהיסטוריה של יהדות צ'כיה, בזמן השלטון הקומוניסטי

פראג בירת צ'כיה היא תמיד עיר יפה לביקור תיירותי. אולם, מעבר ליופי ולרומנטיקה של רחובותיה, בעיקר של העיר העתיקה, מסתתרת היסטוריה יהודית ענפה, שלא תמיד האירה פנים ליהודים. המאמר מתייחס לפרק אפל ולא מוכר ביחס ליהודים מצד השלטונות בתקופה הקומוניסטית…

פנחס יחזקאלי: ההשתלטות הערבית על קרקעות מתחת לרדאר

זהו עדכון של מאמר שראה אור, במקור, ב- 2015, ועניינו, התופעה ההולכת ומתגברת של השתלטות, ממוקדת, של ערבים על קרקעות בישראל. המאמר עורר בזמנו 'רעש תקשורתי' רב, כשהשאלה המובילה הייתה, הימצאותן של הוכחות ל'יד מכוונת' שמאחורי התהליך. תשובתי היא שמבחינת התוצאה, אין זה משנה כלל אם יש יד מכוונת או שהתהליך מונע בכוחה של התארגנות עצמית…

גרשון הכהן: צה"ל מתנצל על חיסול מחבלים?

במלחמות של תקופתנו, לאמירות שמאחורי הפעולות הצבאיות יש משמעות, לא פחות מהפעולה עצמה. מבחינה זו, דובר צה"ל הוא תפקיד מבצעי, וכך צריך לבין את הדוברות הזו. מטרתו לדאוג לכך, שבכל הנוגע לגבולנו הדרומי, החיכוך יישאר על אש קטנה בלי להידרדר לטלטלה כוללת.

גרשון הכהן: משמעותה המיוחדת של הצהרת בלפור

מבחינה בינלאומית, דווקא לנוכח מגמת חבר הלאומים לפעול לסיום הקולוניאליזם האימפריאלי, אישור הצהרת בלפור היה צעד חריג בכל קנה מידה היסטורי. מאירוע זה, מהדהדת מלוא משמעות הכרתם של המעצמות בזכות היהודים לבית לאומי בארץ ישראל. בעצם המודעות המוצהרת של מנהיגי חבר הלאומים למצבם החריג של היהודים, שרובם לא היו באותה שעה בגדר "קהילות מקומיות", הזכאיות  להגדרה עצמית מתוקף נוכחותם במרחב. הודגשה בכך משמעות זכותו המיוחדת של העם היהודי בארץ ישראל, למרות היעדרות רובו מן הארץ באותה העת.

משלחות סיוע רשמיות מול מתנדבות. מה עדיף ומתי?

ב-9 בספטמבר 2017 יצאה משלחת סיוע מתנדבת למיאמי, ארצות הברית, לגיבוי ולסיוע לקהילה היהודית שם, על פי בקשתה. ב- 20 בספטמבר יצאה משלחת הצלה רשמית של פיקוד העורף, לסיוע בתוצאות רעידת האדמה במקסיקו, לאור בקשת הרשויות המקסיקניות ואישור הדרג המדיני בישראל. מתי, ולאן, נכון ועדיף להוציא משלחת מתנדבת, ומתי רשמית? מה ההבדלים ביניהן?

אלעד רזניק: הפיל הרוסי שבחדר

לדעתי – ולאור התקדים הצפון קוריאני – עדיף למדינת ישראל לא לשחק ב'כאילו'. חיזוק מעמדה הבינלאומי של מוסקבה עובר דרך איראן גרעינית! התנאים להתמודדות עם האיראנים היו נוחים הרבה יותר לפני 3 שנים מאשר היום; והם הרבה יותר נוחים היום ממה שהם יהיו בעוד 15 שנה! בעיקר אם מביאים בחשבון את האינטרס האסטרטגי הרוסי…

גרשון הכהן: השאיפה לשוויון בנטל – הגלוי והסמוי

הדיון שהתלווה להחלטת בג"צ האחרונה בעניין גיוס החרדים,  התמקד בשתי שאלות מעשיות: השאלה הראשונה: האם צה"ל באמת זקוק לכולם? השאלה השנייה: האם שינוי בחוק באמת יכול להביא לגיוסם? מתוך היכרותי את צרכי צה"ל, ברור לי כי צה"ל אכן זקוק להם. אולם בחרתי להתמקד בסוגיה אחרת: בשאלה, מה מבטאת השאיפה לשוויון בנטל?

רן כוכב: חיל המשטרה הצבאית – התפתחות היסטורית

את שורשיו של החיל ניתן למצוא במחלקות המשטרה הצבאית בחטיבה היהודית הלוחמת (הבריגדה היהודית) בצבא הבריטי, במלחמת העולם השנייה, בחזית האיטלקית: בבריגדה שירתה מחלקה ייעודית לשיטור צבאי, שהוקמה ביולי 1944, לקראת סוף מלחמת העולם השנייה. אנשיה נשלחו להכשרה לבית הספר לשוטרים ליד נאפולי. השוטרים הצבאיים הראשונים מילאו את כל תפקידי המשטרה הצבאית: אסרו וחקרו גרמנים ואיטלקים, אנשי גסטפו ומפקדי מחנות עבודה…

רן כוכב: משטרה צבאית מהי?

משטרה צבאית (Military Police) היא גוף צבאי עצמאי, ניטרלי ובלתי תלוי לכאורה, שמופקד על ביצוע שיטור ואכיפת המשמעת בתוך הצבאות השונים. המשטרה הצבאית היא תוצר ישיר של הגידול בצבאות והמלחמה הטוטלית המתועשת. תוקף מרותו של החיל חל, על פי חוק, רק על חיילי הצבא, ובמצבים מסוימים גם על אוכלוסייה כבושה. הוא אוכף חוק, התנהגות, משטר וסדר בקרב חיילי אותו צבא. לרוב, המשטרה הצבאית אוכפת גם חוקים אזרחיים בקרב החיילים, ומבצעת חקירות, בילוש, איסוף מודיעין פנימי ומסכל. בחלק מהמדינות – וגם בישראל – אחראית המשטרה הצבאית גם על מערכת הכליאה הצבאית…