האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
באופן המעשי, המודל שהתפתח ביהודה ושומרון – בזיקותיה המסועפות של מדינת ישראל לרשות הפלסטינית ולמנגנוני הביטחון שלה – מייצג דגם לאימוץ לפיתוח זיקות דומות בין מדינת חמאס ברצועת עזה לבין מצרים. המרחב הפתוח המשתרע בין רפיח לאל עריש, ומצוי בידי מצרים; יכול להציע לרצועת עזה, את מרחב הפוטנציאל הכלכלי והתשתיתי שהיא כה זקוקה לו…
מספר וזהות האסירים כבר לא ייקבעו לפי הביקוש לכליאה – כלומר, לפי מספר האסירים שבתי המשפט ישלחו לכלא – אלא על ידי ההיצע: מספר מקומות הכליאה העומדים בתקן הכליאה החוקתי שקבע בג"צ!
נניח שקיבלנו את ההצעה לכבוש את עזה, למוטט את שלטון החמאס ולהעביר אותה לידי הרשות הפלסטינית: "רשות אחת , חוק אחד, נשק אחד". האם זה רצוי למדינת ישראל? הברור מחייב התייחסות לשלוש שאלות: שאלת העיתוי; שאלת יכולת המימוש; ושאלת ההתאמה לאינטרסים הישראליים הגלויים והסמויים…
יסלח לי תמיר פרדו על דברי, אבל, הוא שנים ארוכות מדי חלק מחבורה, שבטוחה שהשמש זורחת לה מהישבן, והדרגות עלו לה על ראש שמחתה… שהרי, מה הייתה פרשת הרפז, אם לא ניסיון של קצינים, להכתיב לדרג הנבחר את התנהלותו, בכל מחיר ובכל דרך!
הפרשות הללו – שחוזרות שוב ושוב – מחזירות אותנו לדיון במדע המדינה על ההבדלים בין נבחרי ציבור לעובדי ציבור, ואם עובד המדינה הבכיר יכול להיבחר רק על סמך כישורים, או גם על בסיס השקפה פוליטית וזהות רעיונית עם הקברניט. דומה שהתשובה ברורה!
מהסיבות הלא נכונות, הביאה השתלטות חמאס על עזה למתנה הגדולה ביותר שקיבל הביטחון הלאומי הישראלי מאז הסכמי אוסלו: לפיצול העוצמה הפלסטינית לשתי ישויות יריבות. ובנוסף, קיבלנו מעין ניסוי מעבדה של שני מודלים, שמאפשר לנו לבדוק, היכן המצב טוב יותר בתנאי מחיה ובזכויות אדם, לשני העמים: במודל העזתי או בזה שביהודה ושומרון…
מבצע קוברה, שנמשך בין ה- 25 ל- 31 ביולי 1944, היה מתקפת שריון, חיל רגלים ומטוסים גדולה של כוחות בעלות הברית במלחמת העולם השנייה, אשר הביאה להתמוטטות קווי ההגנה הגרמניים לאחר הפלישה לנורמנדי. כיבוש קאן היה המטרה החשובה ביותר של יום הפלישה, ההיסטוריון הבריטי ליונל אליס הגדיר את התכנית לכיבוש קאן כחלק השאפתני ביותר בתכניות יום הפלישה כיוון שאזור קאן הכיל את קו ההגנה הגרמני החזק ביותר בנורמנדי. הוא נכשל… אלעד רזניק מנתח את סיפור המבצע במספר פרקים…
"רוסיה מרחיקה את האיראנים מגבול ישראל" בשרו כותרות העיתונים שלנו. כך למשל, כתב ב'מקור ראשון' על "שינוי שחל במדיניות הרוסית בנוגע להתבססות של כוחות איראנים בקרבת גבול רמת הגולן וירדן". האמנם?
הבריטים לא הבינו את הגרמנים; והאמריקנים לא הבינו את היפנים לפני מלחמת העולם השנייה; העולם הנוצרי וגם אנחנו לא מבינים את המוסלמים הרדיקלים כיום… מכלול היחסים הבינלאומיים נגוע באי הבנה שיטתית… המושג הזה, "אי הבנה שיטתית" (systematic misunderstanding) נטבע על ידי אחד האנתרופולוגים המשפיעים ביותר במחצית השנייה של המאה ה-20 קְלִיפורְד ג'יימס גִירץ
מאז ה- 7/10 הבנו על בשרנו מה שווים הפרשנים והמומחים, כי מומחים יש רק לעבר. לא לעתיד! אבל יש בינינו כאלה, שלא ילמדו כנראה לעולם… ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות תופעה זו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
