אלי בר און: עבור הרוסים – עידן התמרון עדיין בעיצומו
בתפיסת צבאות העולם המערבי, כולל בצה"ל, היחס בין התמרון לאש השתנה לטובת האש, ויכולת התמרון הולכת ומצטמצמת… לא אצל הרוסים. שם, עידן התמרון עדיין בעיצומו!
האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
בתפיסת צבאות העולם המערבי, כולל בצה"ל, היחס בין התמרון לאש השתנה לטובת האש, ויכולת התמרון הולכת ומצטמצמת… לא אצל הרוסים. שם, עידן התמרון עדיין בעיצומו!
שימו לב לעיבוי המערך הרוסי בבלארוס. למה פוטין מזיז כוחות גם שם?
איום המלחמה הרוסי בגבול אוקראינה נראה לכאורה כאירוע אירופי, ללא השלכות בטווח המיידי למזרח התיכון. אולם, בגורמי היסוד המניעים את ההתרחשות, מתבטאת מגמה שצריכה לסמן גם בעבור מדינת ישראל תפנית אסטרטגית.
מאז קיבלה אוקראינה את עצמאותה, ב- 1991, הלכו יחסיה עם רוסיה והידרדרו בהדרגה. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות יחסי רוסיה אוקראינה והשלכותיהם, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
מה הופך מדינה גדולה, מתועשת ועשירה יחסית – כמו אוקראינה, לכלי משחק בידיה של מעצמה שכנה? האם זה יכול היה להיות אחרת?
מה יצא למדינת ישראל מההתעקשות הזאת על "היתרון הצבאי האיכותי"? זליגה של המון טכנולוגיה ישראלית לאיחוד האמירויות, מה שלא בדיוק עולה בקנה אחד עם האינטרס הישראלי; ואולי גם מטוס רוסי חדש בזירה…
במזרח אירופה מתרחש לנגד עינינו היום, מהלך שינוע הכוחות הגדול ביותר, מאז סיומה של מלחמת העולם השנייה, כשהרוסים מעבים את המערכים שלהם באוקראינה ובבלארוס. רכבות מעבירות כוחות רוסים, כל הדרך מאוראל – הנמצאת כ- 2200 ק"מ מהגבול הבלארוסי אוקראיני – אל אזורי ההערכות שלהם. מה רוצה פוטין?
מי שמסוגלים לארגן התקפה מתואמת של מל"טי תקיפה מתימן לאבו דאבי מרחק של כ 1,500 ק"מ – ואנחנו יודעים מיהם… – מסוגלים לארגן מתקפות כאלה נגדנו מעיראק, מאיראן ומתימן המרוחקות; וגם, מסוריה ומלבנון הקרובות.
בגיהינום הביורוקרטי המאפיין את מדינת ישראל, הקמת מפקדה נוספת עם רמטכ"ל/מפכ"ל נוסף, ואלופים/ניצבים וחצרות מלכות, רק תטביע אותנו בביצה שממנה אנחנו צריכים להיחלץ. הגענו לכאן בגלל האימפוטנציה הקשה של צה"ל והתנהגותו השערורייתית בפריפריה; ובגלל קוצר ידה של המשטרה וריקבונה הפנימי הקשה. איך עוד ביורוקרטיה תפתור זאת?
ייחוד גבורתם של לוחמי הל"ה, לא נולד רק מסיפור לחימתם העיקשת עד מותם בקרב. ההקשר המיוחד שהיה כרוך בזיקת יישובי גוש עציון לירושלים בהגנתם זה על זה, בנאמנות לשבועה ההיא על נהרות בבל – אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני – הוא זה שעשה את גבורת הל"ה, לאירוע מכונן במרכזה של תודעת מלחמת הקוממיות, ובמיוחד באותם ימי חורף תש"ח. זו גם המשמעות הנעלה של ירושלים הקדושה, שתרמה להצבת הל"ה כנקודת ציון בזיכרון הלאומי שנחקק לדורות.