גרשון הכהן

הבקעה במלוא היקפה, בפירושה הרחב, חיונית לביטחון מדינת ישראל ואינה נתונה כלל למשא ומתן. החזקתה בידי מדינת ישראל נדרשת להתקיים לעד, ומצריכה פיתוח פריסה התיישבותית רחבה כשדרה מזרחית למדינת ישראל…

דווקא בעידן הדרישה הגוברת לשקיפות מוחלטת, הפוטנציאל הטמון בשינוי הדינמי בין גלוי לנעלם, הופך להיות כורח חיוני להתנהלות אסטרטגית יעילה: אפשר למנף את הגילוי בשקיפות מלאה כביכול, על מנת להסתיר טוב יותר את מה שהמציאות מחייבת להמשיך ולהסתיר!

השבוע נערכה הקרנת בכורה לסרט הישראלי "עכביש ברשת", בבימוי ערן ריקליס ובהפקת מיכאל שרפשטיין; עם שחקנים מהשורה הראשונה: בן קינגסלי,  איתי טיראן, מוניקה בלוצ'י ומכרם חורי; ועם תסריט מדויק וחסכני שכתבו גדעון מרון ועמנואל נקש, בעבודת צילום מופלאה של ריצ'ארד ואן אוסטרהוט, ומוזיקה מקורית של יונתן ריקליס, נוצרה יצירת מופת…

טבח ה- 7 באוקטובר 2023 ב'עוטף ישראל', לימד אותנו כי איום כוחות הקומנדו בהיקף מערכתי – המיועדים לכיבוש יישובים ומתקני צה"ל בקדמת הגבול – מבליט חסך בכוחות מקומיים זמינים בכוננות מתמדת, להגנת יישובי הספר כנגד התקפת פתע ההולכת ונעשית לדרך פעולה אפשרית וסבירה…

את פגעי השיטפונות האחרונים בערי החוף, נוטים לייחס לרשויות המדינה, שלא השקיעו כראוי בפיתוח התשתיות. זה רק חלק מהסיפור. הבעיה העיקרית – ואותה מדחיקים עד כדי הכחשה – נובעת מכשל תכנוני ברמת המאקרו…

התופעה – שארגון חזק וממוסד כל כך תלוי באדם אחד באדם יוצא דופן; או כפי שיגידו מאמינים, אדם שאלוהים עמו – היא מסתורין למודרנה; אבל, היא בהחלט קיימת. חלק גדול ממשבר המנהיגות במערב נובע מהכחשת התלות הזו!

מאמר זה הוא מכתב תשובה לאלוף במיל', ח"כ יאיר גולן, על מאמר שפרסם מאמר במקור ראשון בתאריך 3 בינואר 2020, וגם נתן לו פומבי גם בציוץ בטוויטר…

נגדיר 'היעלמות אסטרטגית' (Strategic Disappearance) כמצב שבו מדינה מטשטשת את אחריותה להתהוויות הנוצרות בשטח, אך מרוויחה מהן. 'היעלמות אסטרטגית' מתבצעת על ידי שימוש במיליציות אזרחיות לוחמות (צבאות פרוקסי). כך משיגה אותה מדינה את המטרות הלאומיות שלה ואת יעדיה האסטרטגיים באמצעות שליח, שאיננו מאפשר הטלה של אחריות ישירה עליה. השימוש באזרחים – בין היתר, לצורך היעלמות אסטרטגית – הוא לקח חשוב שמזמן לנו העידן החדש של המלחמה, שעלינו ללמוד ולהטמיע.

תופעה המוכרת לי היטב היא, שמאמרי נקראים במדינות ערב הרבה יותר מאשר בישראל… ביום א', ה- 29 בדצמבר 2019, פרסמתי בעיתון 'ישראל היום' מאמר, המנתח את פעולות אבו מאזן וקובע כי עבור ישראל, אבו מאזן הוא איום אסטרטגי, הרבה יותר מחמאס! עבר רק יום אחד וביום ב', ה- 30 בדצמבר 2019, כבר פרסם העיתון הפלסטיני אל חיה אל ג׳דידה את המאמר, מתורגם לערבית. למה?

המערכה המדינית שמחולל אבו מאזן, מסוכנת למדינת ישראל לא פחות מן המאבק המזוין המובל על ידי החמאס והג'יהאד האסלמי ברצועת עזה. כניסה למו"מ עם אבו מאזן, במתווה ברק-אולמרט – עם השפעתה הגוברת של איראן, בהצבת מעטפת איומים על גבולותיה של ישראל בצפון ובדרום – טומנת בחובה איום קיומי על מדינת ישראל.