רינת סגל: ספר חדש – "כוח בפיקוח" מאת מנחם אמיר

[לחזור לכתב העת משטרה וחברה לחץ כאן] [להורדת המאמר כאן: רינת סגל – סקירת ספרות]   רינת סגל, היחידה לשירותי מידע, המשרד לביטחון הפנים לשכת המדען הראשי במשרד לביטחון הפנים הוציאה בנובמבר 1999 את ספרו של פרופ' מנחם אמיר "כוח בפיקוח, התנהגות אלימה של שוטרים: אנשים, מצבים וארגון". פרופ' מנחם אמיר, קרימינולוג בעל שם עולמי ומומחה … להמשך קריאה

אראלה שדמי: הערת מחקר למאמרו של גבריאל נובל "הגיוס הרב-שכבתי במשטרת ישראל"

  [התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי דליה נתן. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0] מאמרו של גבריאל נובל התפרסם במשטרה וחברה, גיליון 3, אוקטובר 1999 [לחזור לכתב העת משטרה וחברה לחץ כאן] [להורדת המאמר כאן: אראלה שדמי – הצעת מחקר] סגן ניצב גמלאית ד"ר אראלה … להמשך קריאה

שהם ורגב: עמדות של שוטרים כלפי הטיפול בעבירות בין בני זוג

[לחזור לכתב העת משטרה וחברה לחץ כאן] [לקובץ המאמרים אודות 'אלימות נגד נשים', לחצו כאן] [להורדת המאמר כאן: שהם ורגב – עמדות של שוטרים…] דוקטור אפרת שהם היא רכזת החוג לקרימינולוגיה במכללה האזורית באשקלון סגן ניצב יאיר רגב הוא עוזר לראש האגף לחקירות וללוחמה בפשיעה במטה הארצי של המשטרה. מוסמך בקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית (התקבל במערכת באוגוסט 1998, אושר … להמשך קריאה

שלמה בן עמי: המשטרה כמכשיר לשיקום הקהילה

 [לחזור לכתב העת משטרה וחברה לחץ כאן]  [לאוסף המאמרים בנושא שיקום, לחצו כאן] [להורדת המאמר כאן: שלמה בן-עמי – המשטרה כמכשיר לשיקום הקהילה] שלמה בן עמי, פרופסור מלא במחלקה להיסטוריה, אוניברסיטת תל-אביב, משמש כשר לביטחון הפנים מאז 7/7/99 (התקבל במערכת בפברואר 2000, אושר לדפוס בפברואר 2000) המאמר מבוסס על הרצאתו של הכותב בפני סגל הפיקוד הבכיר של משטרת-ישראל, … להמשך קריאה

שלמה הלל: התהוותו של משרד המשטרה

המאמר מציג תקופה סוערת בחייה של משטרת ישראל. בין השנים 1968 – 1977 נבנה משרד המשטרה, במתכונת חדשה למעשה, ועוצבה מערכת היחסים והסמכויות שבין משטרת ישראל לשר הממונה עליה. בבסיס הדיון עמד המושג "אין אחריות מיניסטריאלית ללא סמכות". מוסברים התהליכים שהובילו להרחבת סמכויות משרד המשטרה, התחזקות מעמד השר וסמכויותיו בפועל, ולבניית מנגנונים למניעת לחצים פוליטיים מהמשטרה. כמו כן, מתוארים תהליכים מרכזיים בעבודת המשטרה בשנים אלו: בנית המנגנון המשטרתי של המאבק בפשיעת הצווארון הלבן; המאבק להשוואת שכר השוטרים לשכר אנשי הקבע ופתיחת השערים לגיוס אנשי צבא וסטודנטים; קבלת האחריות על ביטחון הפנים, הקמת המשמר האזרחי והיחידה המיוחדת למלחמה בטרור.

מאיר שמגר: מדיניות משפטית על סף המילניום הבא

הצדעה לנשיא בית המשפט העליון, השופט מאיר שמגר ז"ל. את המאמר הזה תרם שמגר לכתב העת "משטרה וחברה" מיד עם פרישתו מכס המשפט. למי שרואה דקויות, ניתן למצוא בו רמזים למה שחשב שמגר על עידן אהרן ברק, שרק התחיל באותה עת…

תחום החקירות והשר הממונה

[תמונתו של גלעד ארדן נוצרה והועלתה ע"י Koby12345. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons  להפצה, תחת רישיון זהה:  [CC BY-SA 4.0; תמונתו של מני יצחקי הועלתה לויקיפדיה ע"י חטיבת דובר משטרת ישראל. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0] [מאמר זה נכתב ביחד עם דר אורית שלו בשנת 2000]¨ … להמשך קריאה

איגוד שוטרים בישראל?

[מאמר זה ראה אור לראשונה בכתב העת, מראות המשטרה, גיליון 175, ינו'-פב' 2000] [לקובץ המאמרים אודות 'ועד שוטרים' ו'התאגדות שוטרים', לחצו כאן] כללי איגודים מקצועיים של שוטרים ("Police unions", או "Police benevolent associations") קיימים ברוב העולם המערבי אולם ההתייחסויות אליהם מצד הממסד השלטוני והמשטרתי חלוקות במקומות רבים. יש הרואים בהם איזון בריא לפיקוד המשטרה וגורם המשחרר … להמשך קריאה

יחזקאלי ושלו: השפעת החברות בקבוצת העזרה העצמית N.A. (נרקומנים אנונימיים) על דפוסי פשיעה של עבריינים מכורים

בשנים 1993-1991 הופעל בבאר-שבע פרויקט קהילתי – ניסיוני, במסגרתו הפנתה המשטרה מועמדים פוטנציאלים, שביצעו עבירות, לגמילה, לקבוצת ה- N.A. (נרקומנים אנונימיים), במסגרת תנאי השחרור בערובה. מחקר זה בודק האם חברות בקבוצת ה- N.A. בבאר-שבע השפיעה על דפוסי הפשיעה של עבריינים מכורים שפנו/הופנו לקבוצה. מטרת המחקר הייתה לבחון את כדאיות שיתוף הפעולה של רשויות אכיפת החוק עם קבוצה זו, ועם מערכת הגמילה הממסדית שהתפתחה על בסיס "תוכנית שנים-עשר הצעדים" של ה- .N.A…

נושא לימוד: מעבר לכל חשד – סרט המחשה

(משך הסרט: 1:45) [להורדת מצגת הפרק: מעבר לכל חשד] הדגשים האסטרטגיה המשטרתית: לגרור את הנחקר לכאוס. אבל, האם ההתפוררות של כוח הרצון שלו מביאה לתוצאות המקוות של חשיפת האמת? עד כמה החומר שנלמד השתקף בסרט? עד כמה הוא ממחיש את סוגיית אי הוודאות, ואת התב"צים הנובעים ממנה? מה ניתן ללמוד ממנו על דרכי ההתמודדות?