ארנון אדלשטיין: דפוסים של עבירות ועבריינות בקרב בני-נוער יוצאי אתיופיה בישראל

[לחזור לכתב העת משטרה וחברה לחץ כאן] [לאסופת המאמרים בסוגיית עבריינות הנוער באתר, לחצו כאן]  [לאסופת המאמרים בסוגיית משבר קליטת יהודי אתיופיה, לחצו כאן] [להורדת המאמר לחץ כאן: ארנון אדלשטיין – דפוסים של עבירות…] ד"ר ארנון אדלשטיין, קרימינולוג  (התקבל במערכת ביוני 2001, אושר לדפוס באוגוסט 2001). תקציר מטרת המאמר להראות מהם המשתנים (הבלתי תלויים) העיקריים, שנמצאו  … להמשך קריאה

פנחס יחזקאלי – ביטחון הפנים והביטחון הלאומי בישראל

זהו פרק מהספר הראשון שראה אור בשנת 2002 בסדרת הביטחון הלאומי של האוניברסיטה המשודרת של גלי צהל, בשיתוף המכללה לביטחון לאומי, צהל. במסגרת  סקירת העוצמות השונות של הביטחון הלאומי, מביא הפרק את ההיסטוריה של התפתחות ביטחון הפנים ואת המאבק של סמכות ואחריות בין צה"ל למשטרת ישראל בתחום זה…

יעקב עמידרור: הרהורים על צבא וביטחון

זהו ספרו הראשון של האלוף במילואים יעקב עמידרור, שלימים שימש כראש המטה לביטחון לאומי בממשלו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו. כיאה למפקד המכללות הצבאיות, זו הייתה דרכו של עמידרור להיפרד מצה"ל: הוא סרב לעשות מסיבות סיום. בכסף שהקצה צה"ל לפרידה, בחר לאסוף את כל מאמריו המקצועיים לספר אחד, תחת השם 'הרהורים על צבא וביטחון', ואת הפתיח לספר כינה: 'במקום מסיבת סיום'…

למה לא מעריכים את הזמן שלנו במשטרה

פעמים אין ספור שמענו, כי תחנות המשטרה הן השלד העיקרי של המשטרה ומהות עבודתה. "פס הייצור הארגוני" שלנו. אם יש ממש באמירה זו, הרי תכנון לוחות הזמנים חייב להתחיל במשרדים שבתחנות. את הישיבות התחנתיות (אם צריך, וכשצריך) יש לקיים בשעות "מתות", שאין בהם לחץ. הויעודים המרחביים צריכים להתבצע בשעות שבהם מפקדי התחנות פנויים וכו'. הביטוי "צורכי המטה" צריך להימחק מהזיכרון הארגוני. אין "צורכי מטה". יש "פס ייצור" בשטח והכל צריך להיות משועבד לצרכיו, לאפקטיביות וליעילות העבודה שלו.

גדעון טרן: החוברת 'בין הכרעה לניצחון'

הכרעה ו- ניצחון הם שניים מן המושגים המהותיים ביותר בחשיבה הצבאית בכלל ובחשיבת הביטחון הלאומי בישראל בפרט. החוברת מובאת עתה, לרגל ההתעוררות בצה"ל בסוגיית הניצחון, מאז נכנס הרמטכ"ל, אביב כוכבי, לתפקידו; ועל רקע תוצאות מבצע 'שומר החומות'…

הגיע הזמן לרפורמה במשמר האזרחי

המשמר האזרחי 3

[התמונה: אתר משטרת ישראל, ללא אזכור שם הצלם]

[מאמר זה ראה אור לראשונה בכתב העת מראות המשטרה, גיליון 183, יוני-יולי 2001, עמ' 29-28, 47.]

משטרת-ישראל הנה כיום ארגון למוד שינויים. מאז 1995 עברה המשטרה שינויים רבים ותכופים מידי. חלק מהם היה במקומו. חלק אחר היה בבחינת שינוי לשם שינוי. חלק היה אמתי, חלק מדומה, לימים סתר שינוי אחר את השינויים האחרים… ככלל, ניתן לומר, כי שבענו לעת עתה שינויים, ועכשיו אנו זקוקים לתקופה של רגיעה.

יחד עם זאת, קיימים עדיין תחומים שרוח השינוי פסחה עליהם, למרות שהם זקוקים לו מאוד. אחד מאלה הוא המשמר האזרחי.

להמשך קריאה

אוהבי וגדעון: סקירת יום עיון בנושא "משטרה עירונית בישראל"

(קטעים שלא עובדו למאמרים בגיליון זה) [לחזור לכתב העת משטרה וחברה לחץ כאן] [לקובץ המאמרים על משטרות עירוניות בישראל, לחצו כאן] [להורדת המאמר לחץ כאן: אוהבי וגדעון – קטעים מיום העיון…] תמללו וערכו: שלומית אוהבי, מסטרנטית לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית ליאור גדעון, דוקטורנט לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית  יום העיון בנושא "משטרה עירונית בישראל", 6 בינואר 2000, האוניברסיטה העברית בירושלים … להמשך קריאה

איתן אלעד: הטיות שיפוט והחקירה הפלילית

חוקרי משטרה, בדומה לאנשים אחרים, חשופים להערכת יתר של יכולתם לאבחן שקרים; ולהערכת חסר של יכולתם לספר שקרים. תוצאות המחקר הוסברו במונחי עיגון וזמינות, שהן הטיות שיפוט מתועדות היטב. המאמר דן בהשלכות של הטיות השיפוט הללו על החקירה הפלילית בכלל, על הפוליגרף בכלל, ועל יחסם של החוקרים אל הפוליגרף…

מנחם אמיר: ארגוני טרור וארגוני פשע מאורגן: הדמיון, השוני והקשר ביניהם

מאמרו של פרופ' מנחם אמיר ז"ל, בוחן את הקשר שבין ארגוני טרור לארגוני פשע מאורגן ואת האפיונים השונים של יחסים בין שני סוגי הארגונים, ומנתח את הדמיון ואת השוני ביניהם. נבדקות ההשלכות ההדדיות בין שני סוגי הארגונים, כיוון התפתחות מערכות היחסים ביניהם והסכנות הטמונות בקשר זה, כמו גם הפעולות שיכולות להינקט על מנת לבלום אותו.

אראלה שדמי: שיטור עירוני בישראל – הכרח היסטורי בדרך לשיטור חדש

[תמונתה של ד"ר אראלה שדמי היא תמונת מסך מסרטון היו-טיוב: אפקט הפרפר – 'ד"ר אראלה שדמי, קרימינולוגית'] [לחזור לכתב העת משטרה וחברה לחץ כאן] [להורדת המאמר לחץ כאן: 3. אראלה שדמי – שיטור עירוני הכרח היסטורי] סגן ניצה (גמלאית) ד"ר אראלה שדמי, מכללת בית ברל ומכון שכטר ללימודי היהדות  (התקבל במערכת באפריל 2000, אושר לדפוס ביוני … להמשך קריאה