yehezkeally@gmail.com

ניתן לדמות את המנורה לעץ החיים שהיה נטוע בלב גן עדן, כפי שהיא מוצבת בלב המשכן ומפיצה אור, שבמשמעותו הטבעית והרוחנית, מייצג חיים.

"רוסיה מרחיקה את האיראנים מגבול ישראל" בשרו כותרות העיתונים שלנו. כך למשל, כתב ב'מקור ראשון' על "שינוי שחל במדיניות הרוסית בנוגע להתבססות של כוחות איראנים בקרבת גבול רמת הגולן וירדן". האמנם?

סמכות המורים על התלמידים – שמקורה בידע, או במה שמכונה, 'כוח מומחי' – הוחלפה בשוויון. לכן, ליכולת להשפיע נדרשים מקורות כוח אחרים. במילים אחרות, כיוון שהידע החינוכי והפדגוגי אינו נחלתם הבלעדית של מורים ומנהלי בתי ספר, הם כבר אינם יכולים להסתפק רק בכוח מומחי, ונדרשים להם מקורות עוצמה נוספים!

הבריטים לא הבינו את הגרמנים; והאמריקנים לא הבינו את היפנים לפני מלחמת העולם השנייה; העולם הנוצרי וגם אנחנו לא מבינים את המוסלמים הרדיקלים כיום… מכלול היחסים הבינלאומיים נגוע באי הבנה שיטתית… המושג הזה, "אי הבנה שיטתית" (systematic misunderstanding) נטבע על ידי אחד האנתרופולוגים המשפיעים ביותר במחצית השנייה של המאה ה-20 קְלִיפורְד ג'יימס גִירץ

מאז ה- 7/10 הבנו על בשרנו מה שווים הפרשנים והמומחים, כי מומחים יש רק לעבר. לא לעתיד! אבל יש בינינו כאלה, שלא ילמדו כנראה לעולם… ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות תופעה זו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

רובנו סובלים מהטיות והרוב המוחלט של האנשים אף יעקם את העובדות על מנת שיתאימו להן לתאוריה. מעטים גם הפרשנים המסוגלים לשים את עצמם בצד ולהתייחס לעובדות עם מינימום הטיה… ישראלים (וגם אחרים…) היזהרו מפרשנים!

רעיונות – גדולים וקטנים – חצו תרבויות מאז ומתמיד, אלא שהפצה זו הייתה כרוכה במאמץ רב. וכיום? מידע ורעיונות נישאים באוויר על גלי האתר, מועברים בחלל החיצון דרך לוויינים, וזורמים מסמארטפון אחד למשנהו באמצעות רשתות פנימיות שהשלטון מתקשה לפקח עליהן. רעיון חדש וגדול יכול להגיע לכל העולם תוך דקות ספורות, ואפילו ממשלת סין הכל-יכולה תתקשה לעצור את חדירתו לשטחה…

כדורגל אינו רק משחק ספורטיבי גרידא, וכבר קודם מלחמת העולם השנייה, הוא הפך לכלי של הפוליטיקה הארצית. הנאצים ראו בו כלי שיחפה מצד אחד על כוונותיהם, ומצד שני, מיצג ספורטיבי הבא להכשיר את גרמניה בקהילת העמים, גם לאחר שהמסווה של הרייך השלישי החל להתגלות…

קצין משטרה בכיר בדרגת ניצב, שיצא מהארגון ועשה מספר תפקידים אזרחיים, קורא עוקב ולומד את תחושת הציבור כלפי המשטרה; ובנוסף, צובר ניסיון בעבודה ניהולית בכירה במגזר האזרחי, הוא בעל יתרונות יחסיים על קצין שנמצא ומגיע מתוך המערכת. לטעמי, הדילמה של השר לביטחון הפנים, לטובת אזרחי המדינה וארגון המשטרה, היא בין שני קצינים מוכשרים כאלה: שחר איילון ובנצי סאו.

אחת 'המחלות הארגוניות' המוכרות קרויה 'קיפאון' או 'סְטַגְנַצְיָה'. היא, בדרך כלל, מאפיינת ארגונים וותיקים, בעלי מנגנון ביורוקרטי מפותח. פרופ' יצחק אדיג'ס, המומחה הארגוני החשוב ביותר בסוף המאה העשרים, מכנה את המצב הזה בשם 'שלטון הביורוקרטיה' ו'שלטון הנהלים'. המאמר הנוכחי יתמקד במצב התודעתי הזה ובמאפייניו.