טלי גוטליב: בושה לכולנו!

תשמעו צ׳יזבט… אה סליחה. זה אמתי לגמרי! שוטר, חוקר ביחידת עילית במשטרה, התנהג כמו אחרון החרמנים. ת׳כלס שיהיה חרמן עד מחר, אבל קבלו את זה בשיא הכיעור.

הוצאה להורג באמצעות כריתת אברים

כריתה/קיצוץ איברים של נדונים להורג בעודם בחיים (Forced Organ Removal; וגם: Disembowelment) היא טכניקה וותיקה, מיני רבות, ואחת האכזריות ביותר, של ביצוע עונש מוות מאז ימי קדם, ולמרבה ההפתעה, עד ימינו אלה… בדרך כלל, נערך קיצוץ האיברים במקביל לעינויים אחרים…

רועי צזנה: בין תרבויות

עולה למטוס בנתב"ג, מתוודע לחבריי למושב, ואנו מיד מתחילים להתווכח על פוליטיקה, העצבים נפרמים, ובסוף אנחנו צוחקים, לוחצים ידיים ונפרדים כידידים… יורד מהמטוס בארצות הברית. הדיילת האמריקנית מקבלת את פניי בברכה, ומוסיפה באושר אין-קץ שנבחרתי לבידוק בטחוני אקראי… שתי מדינות, שתי תרבויות שונות. אתגעגע בחודשים הקרובים…

אלעד רזניק: מבצע מאסף – חלק רביעי – מאיטליה לאנגליה

מבצע מאסף היה מבצע בנאלי יחסית, נטול אירועים מיוחדים אבל הוא נותן פרופורציות לשאלה, מדוע לא הופצצו מחנות ההשמדה: מחנות ההשמדה מוקמו בצידה המזרחי של אירופה. בשביל לתקוף יעדים במרחק כזה מהבסיסים באנגליה היו צריכות בעלות הברית לרכז מאמץ לוגיסטי אדיר. ריכוז מאמץ שכזה היה להערכתי פשוט בלתי אפשרי ללא פגיעה של ממש במאמץ המלחמתי העיקרי של בעלות הברית…

פנחס יחזקאלי: על מותגים מגחיכים וחוסר גיבוי משטרתי

'עירור עניין' משמעו, השגת תשומת הלב המרבית של הקהל, שיתופו ושילהובו. קיימות טכניקות שונות להשגת עירור עניין. אחת מהן היא שתילה מכוונת של טעות בולטת במצגת, שמושכת את תשומת לב הקהל. אבל, מה קורה כשמשתמשים לא נכון בעירור עניין? אזי, כמו בומרנג, התוצאה חוזרת ישר לפרצופך. את השיעור הזה למד קצין אחד במכללה לשוטרים, שהפגין יזמה וחריצות ו… חטף על הראש…

פנחס יחזקאלי: אכיפה בררנית, ההיבט התורתי

'אכיפה בררנית' (Selective enforcement) משמעה שפקידי ממשל – כגון שוטרים, תובעים ופרקליטים, או רגולטורים – פועלים באופן שונה מול אנשים שונים ובמצבים פוליטיים שונים. הם מפעילים שיקול דעת סלקטיבי באכיפה, בהחלטה אם – או איך -להעניש אדם שהפר את החוק; באופן שהוא מפלה, אינו נאכף באופן שווה, כלפי אנשים בעלי נסיבות דומות; וגורם להתעללות משפטית בקרבנות התופעה; ולאיום על שלטון החוק…

יורם אטינגר: גבול ביטחון במזרח התיכון

גבול ביטחון אינו מושתת על שלום, אלא נועד להתגבר על הפרת-שלום פתאומית. האתגר העליון של גבול ביטחון הוא הבטחת קיום ארוך-טווח במזרח התיכון הגועש, ולא קידום שלום – שהוא יעד מבורך – באזור שעדין לא חווה שלום בינערבי…

פנחס יחזקאלי: מלחמת ההתשה 1970-1967, באתר 'ייצור ידע'

מלחמת ההתשה (حرب الاستنزاف, חַרְבּ אֶל־אִסְתִנְזַאף) הייתה מלחמה בין ישראל לבין מצרים, שהחלה ב-11 ביוני 1967, ונמשכה עד 7 באוגוסט 1970. המלחמה החלה כיוזמה מצרית להתשת ישראל תוך הפרת הסכם הפסקת האש שסיים את מלחמת ששת הימים. את השם "מלחמת ההתשה" ("חרב אל-אסתנזאף") העניק לה נשיא מצרים גמאל עבד אל נאצר, והיא הסתיימה בהתשה של שני הצדדים, ובניצול הפסקת האש לקידום סוללות טילי קרקע-אוויר לקרבת התעלה, תוך הפרת ס' 3 להסכם.

אלעד רזניק: דיפ סטייט ישראלי?

כדי להבין עד כמה מטופשת ההשוואה – שעושים גד טאוב ודומיהם – בין ה'דיפ סטייט' האמריקאי ל'דיפ שטעטל' הישראלי, הנה סיפור קטן ודמיוני (בחלקו), ה'מתרגם' את המציאות הישראלית לזו האמריקנית…

אבי הראל: מפקד אוכלוסין אז והיום

מפקד האוכלוסין בתחילת ספר במדבר אינו הראשון ולא האחרון במקרא. לכאורה המספרים שנקובים בו נראים מוגזמים, אולם אם נפרש נכון את המונח 'אלף' – לא רק כמספר אלא כמייצג של בית אב – הרי שמספר בני ישראל הופך להיות ראלי לחלוטין. בנוסף, המפקד מלמד אותנו את פירוש המונחים עדה, נשיא, מטה ואלף, הן כמונחים המייצגים שלטון ומרות והן את המבנה החברתי של בני ישראל באותה תקופה…