האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
yehezkeally@gmail.com 
הגשם שנכח כאן עזב; והותיר אחריו טיפות על עלים ירוקים. עכשיו הן יכולות לבחור מה להיות- דימעה של חמלה, אגל טל של שמחה, או סתם בועה שקופה של מים… רגעים?אירית כהן נר-גאון כָּתְבָה וצילמה: טיפות…
מדוע קבר יעקב את רחל על אם הדרך ולא באחוזת הקבר של המשפחה במערת המכפלה? בארץ ישראל, לערבים וליהודים גם המוות לא משחרר מהשורה, כי המתים מחזיקים נכסים חיוניים. קברים הם כלי אסטרטגי לסימון טריטוריה!
התיאור המקראי של פגישת יעקב ועשו – לאחר פירוד של שנים רבות ושל איבה גלויה – מכיל בתוכו אלמנטים רבים הידועים לנו ממפגשים דומים שהתרחשו בממלכות המזרח הקדום. זאת ועוד, גם תבניות הלשון הכתובות במפגש האמור דומות ולעיתים אף שוות לאיגרות מאכד מצרים ושומר. ברם, בטקסט המקראי מנוקדת המילה וישקהו בנקודות מעליה, לכאורה ללא כל סיבה לכך…
כל הסימנים של קוצר הראות הפוליטי אסטרטגי – שאפיינו את צרפת ערב מלחמת העולם השנייה – כבר פה. לאן פנינו? לקריסה או להתאוששות?
במשבר 1958 בצרפת היה לצרפת את מושיעה ממלחמת העולם השנייה להישען עליו… ואנחנו? איפה הדה גול שלנו??
לפני כשבוע תופף שר הביטחון נפתלי בנט על חזהו, והצהיר בקול גדול על לחימה נחושה בהתבססות האיראנית בסוריה. בצה"ל מיהרו להכחיש דרך הכתבים הצבאיים כל שינוי במדיניות. גם ראש הממשלה, בנימין נתניהו התראיין – בעת שהותו בפורטוגל – והצהיר שאין שינוי במדיניות הישראלית בסוריה…
בדומה למדיניות ריבוי המעצרים – המשמשת בישראל להפעלת לחץ על חשודים להודות – גם חילוט הרכוש הפך למכשיר להפעלת לחץ על חשודים ונאשמים להודות במסגרת עסקת טיעון או להעיד נגד אחרים…
עוד בכיר איראני מאיים על ישראל: הפעם, המאיים התורן הוא אחד הגנרלים במשמרות המהפכה, מורתזא גורבאני, מיועציו הבכירים של מפקד משמרות המהפכה האיראניים חוסיין סלאמי. גורבאני אינו היחידי. פעם בשבוע קם לנו מאיים תורן; ורשימת המאיימים ארוכה… איך, הם מרשים לעצמם לאיים? כי כיום הם יכולים. הם יצרו יתרון אסטרטגי ומנוף לחץ עלינו…
לקראת כל יום כיפור עוסקים מחדש בהפתעת אוקטובר 1973. מביאים לשיח גם רמטכ"ל וראש אמ"ן, שצריכים להבטיח שהלקח נלמד, והפעם אפשר לישון בשקט. גם ראש ממשלה ושר ביטחון – על מנת להיבחר – חייבים להבטיח את האשליה שאנחנו חזקים ואנחנו מעצמה. אם הם יבואו ויגידו את האמת הם לא יבחרו, בגלל הציפיות של החברה…
למרבה האירוניה, אחרי שכבר 'נפל האסימון', ויש לנו היום רמטכ"ל שמבין את גודל הבעיה ואף הקים צוותים לטפל בנושאים הרלוונטיים, אנחנו תקועים שנה ללא דרג פוליטי רלוונטי שמסוגל לקדם את תכנית העבודה. אפילו סכנה וודאית לביטחון ישראל ושעון מתקתק של מלחמה קשה מתקרבת, לא גורם לפוליטיקאים שלנו לוותר על משחקי האגו; לחבור יחד, ולעשות מעשה…
רפורמה (reform) מוגדרת היא תהליך של עיצוב מחודש ושינוי של סדר חברתי ישן כלשהו. בעולם דינאמי של מציאות המשתנה במהירות, גם רפורמות הפכו למעשה שגרה… אבל, שמתם לב שכל רפורמה שמבצע השירות הציבורי שלנו עולה לנו ביוקר?
