תיק שדה תימן - העוסק בחקירת חיילי כוח 100 בחשד לפגיעה מינית במחבל נוח'בה - יהפוך, ללא ספק, למקרה לימודי במחלקות לאכיפת חוק באוניברסיטאות. זהו מקרה קלאסי של 'תפירת תיק' להשגת מטרות זרות על גב הנאשמים, כשמאפייני החקירה תואמים במידה ניכרת את הספרות העוסקת בסטיות מערכתיות מחקירה הוגנת.
'תפירת תיקים' היא אחד מהכלים של 'לוחמה משפטית' (Lawfare): השימוש לרעה במערכת האכיפה לצרכים פוליטיים, שנעשית היום בישראל בגלוי, ולעיני כל. לפניכם אוסף של ממים אינטרנטיים על 'תפירת תיקים'. אתם מוזמנים להוסיף עוד.
התפתחות הימים הבאים באיראן נתונה בשלב זה באי וודאות מוחלטת. השאלה החשובה לעתיד מדינת ישראל והאזור, ממוקדת במבט לטווח הארוך, בציפייה לשינוי המשטר באיראן, ולשאלה כיצד נכון לישראל לפעול בשעה גורלית זו.
בעשורים האחרונים מתרחבת תופעה חוצת־משטרים של שימוש לרעה במערכת אכיפת החוק, לא לשם אכיפת נורמות בלבד, אלא ככלי אסטרטגי להכרעה פוליטית. תופעה זו מכונה לוחמה משפטית (Lawfare) – שילוב של משפט ולחימה, שבו הליך משפטי מחליף או משלים מאבק פוליטי, ציבורי ולעתים אף צבאי
גרמניה חוזרת במהירות להיות מעצמה צבאית, שתהיה הצבא הגדול ביותר באירופה, ותחליף את האמריקנים כגורם מרכזי, שמכוון את פונקציית ההגנה האירופית. עובדה זו בצד התחזקות מפלגת הימין העמוק בגרמניה, מעלה זיכרונות קשים מימים אחרים אצל שכנותיה, משפיעה על מאזן הכוחות מול רוסיה ומחזקת את המחויבות לביטחון מזרח אירופי.
השימוש במערכת אכיפת החוק ככלי לניגוח פוליטי ("לוחמה משפטית" - Lawfare), מהווה את אחד האתגרים המורכבים ביותר לדמוקרטיה המודרנית במאה ה-21. הנה אוסף ממים אינטרנטיים המשקפים את השימוש לרעה במערכת האכיפה. אתם מוזמנים להוסיף עליהם.
אתם מבינים את הבדיחה? בתיקים בהם באמת יש עבירות שחררו את הנאשם בגלל שיש ללמד את המדינה לקח על אי תקינות בהליך, ובתיקים נגד ראש ממשלה מכהן בהם אין שום עבירה והיו צריכים להמציא אחת שלא קיימת בספר החוקים כדי להגיע לבית משפט - הכל ממשיך כרגיל למרות 'הסדום והעמורה' שמתגלה על בסיס יומי.
לנוכחות החקלאית הפעילה במרחבי הגבול אין תחליף ואין להתעלם ממנה במשוואה הלאומית הכוללת של עלות תועלת, המתחשבת במכלול השיקולים המקיף. משוואת חישובי עלות תועלת של פקידי האוצר לעומת זאת, נוטה לצמצום טכני בראייה צרה, שמתעלמת ממכלול השיקולים הלאומי הרחב.
נראה כי בידי מבקר המדינה חומרים המוגדרים כ'רעידת אדמה' - שעשויים לשנות את דפוסי המחשבה וההצבעה של הציבור הישראלי - אבל הוא נחסם ע"י בג"ץ. על ראש הממשלה להוביל סטנדרט של שקיפות מלאה, לעמוד מול הציבור ולחשוף את המסמכים. שהרי, צדק דחוי הוא צדק נעדר; וועדות חקירה בעבר (כמו ועדת אגרנט) נתפסו פעמים רבות מידי ככלי להשהיית מסקנות. המציאות הנוכחית דורשת קצב אחר.
לידיעת היועמ"שית: דווקא יש מחאה אפקטיבית בלי הפרעה לסדר, והכאוס ברחובות השיג הרי את ההיפך הגמור. לכן, סוף מעשה במחשבה תחילה. כשאליטה יוצאת ל'קרב האחרון' ללא הערכת סיכונים נכונה וללא הערכת מצב דינאמית מפוקחת, היא רק מאששת את הנחת העם שהסטגנציה נטלה ממנה את היכולת למשול.