תקציר: בעידן הדיגיטלי, הזיכרון אינו נשכח, אלא נצבר ומונגש לכל דורש. עבור פוליטיקאים, עיתונאים ומומחים, הארכיון הוא אוצר בלום, אך גם מלכודת. אספנו עבורכם אוסף שני של ממים על הארכיון הדיגיטלי כחרב פיפיות. אתם מוזמנים להוסיף.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

זהו מאמר שלישי מתוך ארבעה על הארכיון הדיגיטלי כמקור מבוכה. למאמרים האחרים:

• פנחס יחזקאלי: הארכיון הוא מקור מבוכתם של הפוליטיקאים, העיתונאים החדשים והמומחים לעתיד.
• פנחס יחזקאלי: אוסף ממים ראשון על הארכיון הדיגיטלי כחרב פיפיות
• פנחס יחזקאלי: הארכיון זוכר, נבואת השופט משה לנדוי על אהרן ברק ומפעלו.

*  *  *

בעידן הדיגיטלי, הזיכרון אינו נשכח, אלא נצבר ומונגש לכל דורש. עבור פוליטיקאים, עיתונאים ומומחים, הארכיון הוא אוצר בלום, אך גם מלכודת. הצהרות שהושמעו בביטחון מלא בעבר שבות כרוחות רפאים לרדוף את דובריהן, חושפות נבואות שהתבדו ותחזיות שהתנפצו על קרקע המציאות.

הפער בין חזון למציאות: הפוליטיקאי מבטיח, העיתונאי מנתח, והמומחה מסביר, אך המציאות שועטת קדימה במסלול עצמאי משלה. הארכיון הדיגיטלי משמר לא רק את רגעי הזוהר, אלא גם את הכשלים. בכך, הוא מאלץ את קובעי המדיניות והפרשנים להתמודד עם הפער בין הציפיות שיצרו לבין התוצאות בפועל.

מחיר השקיפות המוחלטת: אם בעבר ניתן היה לטשטש הבטחות שנשכחו, הרי שהארכיון המקוון אינו שוכח ואינו סלחן. מי שניבא מהפכה כלכלית שלא קרתה, מי שהכריז על ניצחון מוחץ שהפך לתבוסה – כולם מוצאים את עצמם חשופים בפני הציבור, ללא אפשרות למחוק את דבריהם או לשכתב את ההיסטוריה.

המומחה כבן ערובה של תחזיותיו: בעולם שבו המידע מונצח לנצח, היוקרה האינטלקטואלית תלויה ביכולת לחזות נכון את ההתפתחויות. מומחה שניתוחיו מתגלים ככושלים עלול להפוך מבר-סמכא לנלעג. כך הופך הארכיון הדיגיטלי לכלי בקרה אכזרי, המפריד בין בעלי אינטואיציה חדה לבין מי שלכדו את עצמם ברשת הנרטיבים שטוו.

מם ראשון בראש העמוד: אוי הארכיון... שמעון שיפר, ידיעות אחרונות, בדצמבר 2024

"אין שם סיכוי שהוא טראמפ יקדם ואני אומר את זה כהערכה, אבל אני מוכן לעמוד מאחורי זה, שהוא יקדם (משמע, לא יקדם) את החזרת החטופים שלנו. חטופים חטופות חללים שלנו. אין לו בסופו של דבר כלים שהוא יכול ללחוץ את מה שנשאר ברצועת עזה, את שלטון החמאס שנשאר. אין לו כלים. הדיבורים האלה הם דיבורים ריקים כיוון שטראמפ - כפי שאמר - הוא בא לסיים מלחמות, ולא לפתוח במלחמות. מי שבונה על כך, שטראמפ יורה לצבא האמריקני לתקוף את מערכי הגרעין האיראניים, אני חושב שהוא מטעה וטועה, משום שטרמפ יעשה מאמץ, הוא יפעיל לחץ על איראן, הוא יפעיל לחץ כלכלי, יגביר את הסנקציות אבל לא התקפות."

הבעיה איננה זה שאמר... הבעיה היא שאיש מהם אינו סבור שיש מחיר למילים שנאמרו!

*  *  *

מם שני בדף הטוויטר של ארז תדמור: אוי הארכיון...

זה מה שכתב בן כספית בספטמבר 2024 על אחד ממבצעי הביון הגדולים שבכל הזמנים, שהכריע את המלחמה. אתם סבורים שהוא עוד חושב כך?

מם שלישי מדף הטוויטר של אור רייכרט: הערת שוליים

סרטון הלועג לדבריו של אמנון אברמוביץ': "בנימין נתניהו יורד מבמת ההיסטוריה, ללא חותם כלשהו, ללא הישג של ממש, הוא יהיה הערת שוליים אם בכלל, בהיסטוריה של ראשי הממשלות בישראל".

תגידו, אתם חושבים שבערוץ שלו מעמתים אותו עם פרשנויותיו הקודמות, לפני שהוא מספק לנו חדשות?

מם רביעי מדף הטוויטר של The Real Fake Shai Nitzan (parody): הארכיון זוכר את מה שיאיר לפיד היה מעדיף לשכוח...

האסטרטגיה של 'להתחבק עם כולם' יכולה להיות אפקטיבית לטווח הקצר, אך בטווח הארוך היא הופכת למביכה: יאיר לפיד עם 'חברו הטוב', עמנואל מקרון...

מם חמישי - עו"ד אורנה סרויה: תקשורת אקטיביסטית אינה מבקשת לתווך את המציאות אלא לעצב אותה... לפעמים זה יוצא מביך, במבחן הזמן!

כמו בארצות הברית, עוברת התקשורת שלנו שינוי עמוק ומתכנסת לתיבות תהודה מגזריות, שבהן שולט הנרטיב ולעזאזל העובדות. עיתונאים מוותרים על האינטגריטי המקצועי שלהם ומהדהדים מסרים בעייתיים. הנה פרשת קריסת עבירת השוחד בתיק 4000 והאופן שבו 'כוסתה' ע"י תקשורת ה'מיין סטרים' הישראלית.

חבל. מגיעה לנו תקשורת טובה יותר!

מם שישי מדף הטוויטר של יונתן אוריך: הפרישה של נתניהו...

תראו את הכותרת מ- 2005... כתבה ענקית ב'מוסף השבת' שעושה לנו נוסטלגיה לימים שבהם האליטה שלנו הייתה הגמוניה שמעצבת את מחשבותינו...

הכתבה הזו היא גם דוגמה מצוינת להבדלים בין עיתונאי מהדור הישן לעיתונאים האקטיביסטיים שלנו: בעוד הראשונים מביאים ידיעות ומתווכים לנו את המציאות, מביאים לנו האקטיביסטיים את הרהורי ליבם, ומנסים להפוך אותם למציאות...

מה שהורג זה שיש גם היום מיליון ישראלים שאוכלים את הממבו ג'מבו הזה...

מם שביעי מדף הטוויטר של ינון מגל: הארכיון זוכר הכל...

אביעד גליקמן: "לא יהיה (משפט חוזר לזדורוב). אין שום ראיה חדשה שמצדיקה משפט חוזר. זדורוב הורשע בדין".

מביך...

מם שמיני מדף הפייסבוק של אושר שקלים: המפגש עם המציאות הופך אכזרי יותר ויותר עבור אנשי התקשורת האקטיביסטים של המחאה

ברור לנו מה טעם מצאה המחאה להיטפל לרון דרמר. כדי להשליט כאוס צריך לייאש את שרי הימין האפקטיביים ביותר ולסלקם...

אבל 'אין ארוחות חינם', והזמן והארכיון מנציחים את שיח הטיפשות הקולקטיבי של המחאה. אינני יודע אם איש חכם ומוערך כדני קושמרו מצטער על האייטם הזה, אבל עוד לבנה נפלה בחומת האמינות של התקשורת האקטיביסטית ושלוחיה, לקראת הקריסה הבלתי נמנעת!

'מחלת הטפשת' הווקיסטית, ממירה את 'שיח העובדות' (עובדה - משמעות - מסקנה) בנרטיבים, ופוטרת את חסידי הווק ממאמץ הכרוך בחשיבה. אבל המפגש עם המציאות הוא בלתי נמנע, והופך מביך מיום ליום...

מם תשיעי: פינת ההימורים של בן כספית...

"נתניהו מוכן להקריב את היחסים עם ארה״ב תמורת קופון תקשורתי־פוליטי קצר מועד. כל יום נוסף של האיש הזה בשלטון הוא נזק אסטרטגי לעתידה של מדינת ישראל...".

ואינני יודע מי בעייתי יותר: איש התקשורת או קהל נאמניו המריע, שלעולם איננו מקשה, בשאלות קשות!

מם עשירי: זוכרים שבקפלן הפגינו לא מכבר נגד הסכם החטופים, כי זה מתווה "שיהיה מאוד קשה לחמאס לבלוע"?

עצוב, אבל תרבות הדקלום מגדלת דור של אידיוטים... ואגב, תזכירו לי על מה הם מפגינים עכשיו?

מם אחד עשר מדף הטוויטר של מיכאל ציוני: "גולני, גולני!..." מכל קטעי הארכיון שיישמרו ויישלפו, הקטע הזה ייצרב לעד בזיכרון הקולקטיבי של ישראל

מם שניים עשר מדף הטוויטר של יונתן אוריך: הארכיון הדיגיטלי כחרב פיפיות

המפגש עם המציאות הופך אכזרי יותר ויותר עבור אנשי התקשורת האקטיביסטים של המחאה, וחבל על כל מילה נוספת...

מם שלושה עשר, מדף הטוויטר של‏ אבישי מתיא: הארכיון זוכר הכל...

למה חסרים עשרות אלפי חיילים מילואים? תשאלו את גדי...

[לאוסף המאמרים אודות 'מומחים', פרשנים ומאחזי עיניים, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים אודות 'מומחים', פרשנים ומאחזי עיניים.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: תקשורת אקטיביסטית ופוסט ג'ורנליזם.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2024), תקשורת אקטיביסטית ופוסט ג'ורנליזם, ייצור ידע, 12/9/24.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), מומחים, פרשנים ומאחזי עיניים באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 28/5/18.