תקציר: בשבוע הראשון של אוקטובר 2025 חוותה חברת נטפליקס את הירידה השבועית הגדולה ביותר במנייתה מאז אפריל. זאת, בעקבות קריאה גוברת מצד משתמשים לבטל את המנויים שלהם, במחאה על מה שהוגדר כ"אג'נדה פרו־טרנסג'נדרית ולהט"בית שמופנית לילדים". זהו ביטוי למאבק בין תרבות הווק המשמשת כלי לעיצוב תודעה, לבין התעוררות הנגד, המבקשת להגן על זהות, הורות וגבולות תרבותיים.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

בשבוע הראשון של אוקטובר 2025 חוותה חברת נטפליקס (Netflix Inc.) את הירידה השבועית הגדולה ביותר במנייתה מאז אפריל. זאת, בעקבות קריאה גוברת מצד משתמשים לבטל את המנויים שלהם, במחאה על מה שהוגדר כ"אג'נדה פרו־טרנסג'נדרית ולהט"בית שמופנית לילדים" (Reuters, 2025). הביטוי "Cancel Netflix" (ראו הכרזה למטה) הגיע לשיא חיפושים עולמי ב־Google Trends (מקור: Google, 2025).

אירוע זה איננו רק סיפור על קורותיו של תאגיד מדיה, אלא ביטוי למאבק עמוק יותר: בין תרבות הווק (WOKE Culture) המשמשת כלי לעיצוב תודעה, לבין ההתנגדות לשינוי: התעוררות הנגד, המבקשת להגן על זהות, הורות וגבולות תרבותיים (Inglehart, 2021).

וזו גם הזדמנות לזכור, שסוף מעשה במחשבה תחילה. שביצוע פעולות חריגות במערכות מורכבות, יגרור תמיד מכלול תהליכים נגדיים, שמטרתם להחזיר את המערכת לאיזון כאשר מתרחשת בה הפרעה חריגה, חיצונית או פנימית. מנגנון הוויסות הזה קרוי 'פעולות מאזנות' - Balancing Processes.

הווק כפרויקט תרבותי

המונח 'ווק' צמח בשיח האמריקאי כשם קוד ל"מודעות חברתית" אך עבר הסבה למעין תאולוגיה חילונית של צדק חברתי (Lindsay, 2022). הוא חורג מן הפוליטיקה אל התחום התרבותי, כשהוא מנסה "לכתוב מחדש" את הנורמות דרך נרטיבים של ייצוג מגדרי, גזעי וזהותי.

נטפליקס הייתה בין הראשונות לזהות את הפוטנציאל התרבותי של הווק. סדרות כמו Orange Is the New Black ו-Sex Education הציגו דמויות טרנסג'נדריות ודו־מיניות במרכז העלילה, ובכך קידמו נורמליזציה של שיח מגדרי חדש (Molloy, 2018). החברה אף הכריזה כי תבחן את הרכב הצוותים מאחורי הקלעים כדי לוודא "גיוון אמיתי" (Netflix Diversity Report, 2023) [ראו בהקשר זה את מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: עלייתו ונפילתו של ה- DEI (גיוון, שוויון, הכלה)].

אבל ברור לנו, שמדובר ב"ייצוג אידאולוגי" ולא אמנותי: חידוש השיטה הבולשביקית הכל כך אפקטיבית, של הפצת ערכים פוליטיים במסווה של בידור (Haidt & Lukianoff, 2018).

מנגנוני עיצוב תודעה בנטפליקס

1. האלגוריתם כמתווך תרבותי: הצופה הממוצע אינו בוחר תכנים בעצמו. האלגוריתם ממליץ עליהם. אלגוריתמים אלה מקדמים דמויות ונושאים התואמים את קו הערכים שהחברה מבקשת לחזק (Gillespie, 2018). במילים אחרות, הפלטפורמה איננה רק מראה של טעם הציבור, אלא כלי שמכוון את הטעם עצמו.

2. האינטימיות הביתית: נטפליקס פועלת במרחב הפרטי: חדר הילדים, הסלון, הטלפון האישי. החשיפה של תכנים "חינוכיים מגדרית" מתרחשת בלא תיווך הורי ישיר. בכך נוצרת הפנמה תודעתית רכה של ערכים חדשים, ללא עימות ישיר (Postman, 1985).

3. הכללה ושפה: הווקיות באה לידי ביטוי גם בשפה: נטפליקס אימצה מדיניות של כתוביות "נייטרליות מגדרית" בכמה הפקות, ושינתה תיאורים של דמויות בלוחות התוכן כדי להשתמש בכינויים כמו they/them (The Guardian, 2024). השפה הופכת לא רק כלי ביטוי אלא מנגנון חיברות חדש.

התעוררות הנגד

התגובה הציבורית החריפה לפרקטיקות אלו מעידה על 'עייפות מהווק' (Woke Fatigue): תופעה שבה קהלים חשים מותקפים תרבותית ולא מיוצגים (Furedi, 2020). הקריאה “Cancel Netflix” הפכה לסמל של תנועת נגד רחבה יותר הכוללת:

1. התנגדות למגדריזם: תנועות “Anti-Gender” באירופה ובאמריקה הלטינית מתארות את "אידאולוגיית המגדר" כאיום מערבי על המשפחה (Kuhar & Paternotte, 2017).
2. פוליטיקת זהות הפוכה: הימין משתמש בשפת הקורבנות (“מוחקים אותנו”) כדי להחזיר כוח לשיח הרוב (Nagle, 2017) [לאוסף המאמרים על פוליטיקת הזהויות, לחצו כאן].
3. לחץ כלכלי על תאגידים: אילון מאסק, לדוגמה, קרא להחרים את נטפליקס “למען בריאות הילדים” (Musk, 2025) (ראו כרזה למטה).

הצעד הזה מייצר כלכלה של מחאה, שבה ביטול מנויים הופך לאקט פוליטי ולא לצרכני בלבד (Klein, 2020).

ההיבט הסוציולוגי

1. הווק כדת חילונית: ווקיזם מתפקד במובנים רבים כדת: הוא מבטיח גאולה דרך חינוך לערכים של הכלה ושוויון, מגדיר חטאים (מיקרו־אגרסיות, דיבור לא תקין), ומציב מוסדות סמכות (אקדמיה, תעשיית הבידור) המנחילים את הדוקטרינה (Lindsay, 2022). נטפליקס משמשת כ"בית הכנסת התרבותי" של דת זו, שבה משודרים טקסי חניכה של זהות וערכים.

2. תרבות הביטול הפכה דו־כיוונית: בעוד שתומכי הווק השתיקו/ביטלו בעבר יוצרים שמרנים, כעת הימין משיב באותה מטבע: בביטול נטפליקס. הביטול הופך לכלי מאבק הדדי, שבו שני הצדדים מנסים לשלוט בשדה התרבות באמצעות חרם (Ng, 2020).

3. השפעת האלגוריתם על גבולות שיח: אלגוריתם נטפליקס אינו ניטרלי. הוא מחזק תכנים שעוררו "מעורבות רגשית", מה שמוביל להקצנה תרבותית הדדית (Pariser, 2011). כך הפלטפורמה יוצרת בועות אידאולוגיות, שבהן קהל שמרן נחשף פחות ויותר לתכנים שמחוללים אצלו רתיעה.

הפעולות המאזנות: מנגנון ההתנגדות לשינוי במערכות מורכבות

אחת התרומות המשמעותיות של תורת המערכות המורכבות להבנת תופעות חברתיות ופוליטיות היא זיהוי מנגנוני הוויסות הפנימיים – או מה שדונלה מדוז (Meadows, 2008) כינתה בשם 'פעולות מאזנות' - Balancing Processes. זהו מכלול תהליכים, שמטרתם להחזיר את המערכת לאיזון כאשר מתרחשת בה הפרעה, חיצונית או פנימית. בעוד שמערכות פתוחות שואפות לעתים לשינוי, מערכות חברתיות - במיוחד אלו שהן היררכיות או אידיאולוגיות - נוטות לפתח מנגנוני בלימה עצמית כדי לשמר יציבות זהותית וסדר קיים (Capra & Luisi, 2014).

מנגנון האיזון כהתנגדות לשינוי אידאולוגי

בחברות מורכבות כמו הדמוקרטיות המערביות, ניסיונות לשנות את פרדיגמת הערכים נתקלים בהתנגדות מבנית. תנועת ה־"ווק" לדוגמה, מבקשת לבצע רה־הנדסה תרבותית כוללת, אך נתקעת שוב ושוב במנגנוני איזון: החל מהתקוממות ציבורית, נגד ביטול מושגים מסורתיים וכלה ביצירת "אנטי־ווק" פוליטית בתגובה (Haidt & Lukianoff, 2018). תופעה זו ממחישה היטב כיצד מערכת חברתית יוצרת תגובת נגד, שתפקידה להגן על הזהות הקולקטיבית מפני שינוי הנתפס כאיום על היציבות הסמלית.

במונחים מערכתיים, כאשר "משתנה מצב" (state variable) מסוים - למשל השיח הציבורי - משנה כיוון, מתעוררים 'משתני בקרה' (control variables) שמחזירים את המערכת לנקודת שיווי המשקל. לדוגמה, ככל שתרבות הביטול מתפשטת באקדמיה ובתקשורת, כך צומחת תנועת־נגד של אינטלקטואלים הדורשים חופש ביטוי, ובכך נוצר לולאת איזון (feedback loop) מווסתת (Meadows, 2008).

פרדוקס ההישרדות של האידאולוגיה

באופן פרדוקסלי, הפעולות המאזנות אינן רק מתנגדות לשינוי, אלא גם שומרות על קיומו של הוויכוח עצמו. כלומר, מבלי שמערכת תיתקל בכוחות נגד, היא עלולה לקרוס פנימה אל תוך חד־ממדיות אידאולוגית. המאבק בין שמרנים לפרוגרסיביים, לדוגמה, מהווה למעשה מנגנון ויסות שמונע הקצנה מוחלטת של כל צד. במובן זה, "האנטי־ווק" אינו אויב של "הווק", אלא חלק הכרחי מקיומו כמערכת דינמית (Luhmann, 1995).

מערכת חסרת מנגנוני איזון –- למשל דיקטטורה אידאולוגית טוטאלית - מאבדת גמישות אדפטיבית, ולכן סופה להיחלש או לקרוס. דווקא הבלמים הפנימיים והתגובות הנגדיות שומרות על אלסטיות מערכתית (resilience) ועל יכולת ההסתגלות לאורך זמן (Holland, 2014).

[להרחבה על: פעולות מאזנות, הניסיון לחזור לסטטוס קוו, לחצו כאן]

לסיכום: בין חירות לייצוג: האתגר הדמוקרטי

התופעה, של החדרת הווק לתודעת ילדים ומבוגרים בנטפליקס, ממחישה את המתח שבין חופש היצירה לבין אחריות תרבותית. השאלה איננה אם יש מקום לייצוג, אלא האם יש מקום לכפייה תודעתית במסווה של ייצוג. במובן זה, התעוררות הנגד אינה רק שמרנית. היא גם קריאה לחידוש הריבונות התרבותית של הציבור, ולא להשאיר את עיצוב ערכיו בידי תאגידי מדיה גלובליים (Zuboff, 2019).

נטפליקס אינה יצרנית בידור בלבד. היא שחקנית אידאולוגית בזירה שבה זהות, מגדר וערכים הם חלק ממאבק על משמעות. הווקיזם, ככלי לעיצוב תודעה, הפך לכלי הגמוני של תרבות גלובלית; תנועת הנגד מבקשת להחזיר את החירות מהמסך אל החברה.

כפי שנראה, שדה התרבות הפך לשדה הקרב החדש של הדמוקרטיה: בין אמנציפציה מגדרית לבין התנגדות לתכנות תודעתי, בין תוכן חינוכי לבין פרסומת ערכית. המאבק על נטפליקס איננו רק על מה רואים, אלא גם על מה מותר לחשוב.

נספח מדף הטוויטר של NO CONTEXT VIDEOS: נטפליקס כסוס טרויאני בשירות הווק

דימוי הסוס הטרויאני אומץ עתה ע"י הימין המערבי למאבק בנטפליקס, המשמשת כלי אפקטיבי לצריבת תודעה בידי הווק. הטיעון המרכזי נגדה הוא, שהיא מטמיעה בסרטיה "אג'נדה פרו־טרנסג'נדרית ולהט"בית שמופנית לילדים".

חסידי הווק מתחילים לגלות כי הטקטיקהשל השתקה וביטול - ששרתה אותם עד כה באפקטיביות רבה - מתהפכת היום עליהם, ובגדול!

[לאוסף המאמרים על התודעה, והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות אודות שינוי ארגוני והשלכותיו, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על השתקה ותביעות השתקה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה.
• אוסף המאמרים אודות אודות שינוי ארגוני והשלכותיו.
• הרחבה על: התנגדות לשינוי, תגובת הנגד של מערכות.
• אוסף המאמרים על תרבות ההשתקה ותביעות ההשתקה.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו'.
• הרחבה על מכת הנעורות, WOKE, הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'עלייתו ונפילתו של ה- DEI (גיוון, שוויון, הכלה)'.
• הרחבת המושג 'אפקטיביות'.
• אוסף המאמרים על פוליטיקת הזהויות.
• הרחבה על: פעולות מאזנות, הניסיון לחזור לסטטוס קוו.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2019), התודעה – והניסיונות להשפיע עליה – באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/10/19.
• פנחס יחזקאלי (2019), שינוי ארגוני, השתנות ושינוי בכלל באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 5/11/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), התנגדות לשינוי, תגובת הנגד של מערכות, ייצור ידע, 15/7/14.
• פנחס יחזקאלי (2025), תרבות ההשתקה ותביעות ההשתקה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 30/8/25.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2022), הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/1/22.
• פנחס יחזקאלי (2022), מכת הנעורות, WOKE, הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל, ייצור ידע, 2/10/22.
• פנחס יחזקאלי (2025), עלייתו ונפילתו של ה- DEI (גיוון, שוויון, הכלה), ייצור ידע, 21/2/25.
• פנחס יחזקאלי (2014), אפקטיביות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2025), פוליטיקת הזהויות באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 4/3/25.
• פנחס יחזקאלי (2014), פעולות מאזנות, הניסיון לחזור לסטטוס קוו, ייצור ידע, 12/4/14.

• Furedi, F. (2020). 100 Years of Identity Crisis: Culture War Over Socialisation. Routledge.
• Gillespie, T. (2018). Custodians of the Internet: Platforms, Content Moderation, and the Hidden Decisions That Shape Social Media. Yale University Press.
• Google. (2025). Google Trends: “Cancel Netflix”. Retrieved October 3, 2025, from https://trends.google.com
• Capra, F., & Luisi, P. L. (2014). The Systems View of Life: A Unifying Vision. Cambridge University Press.
• Haidt, J., & Lukianoff, G. (2018). The Coddling of the American Mind. Penguin Press.
• Holland, J. H. (2014). Complexity: A Very Short Introduction. Oxford University Press.
• Luhmann, N. (1995). Social Systems. Stanford University Press.
• Meadows, D. H. (2008). Thinking in Systems: A Primer. Chelsea Green Publishing.
• Shavit, Y. (2021). Israeli Identity and Political Balance in a Polarized Society. Tel Aviv University Press.